סליחה. חתימה: משה
עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע / וְנוֹשֵׂא חוֹבָה –
לְצַעֲקָתִי תִשַׁע / וְלִי הַקְשִׁיבָה,
וְעַל כָּל חֵטְא וְרֶשַׁע / תְּכַסֶּה אַהֲבָה.
וּבְלֵיל זֶה זָכְרָה לִי, אֱלֹהַי, לְטוֹבָה.
מִשְׁכָּנְךָ, מַלְכִּי, / קַמְתִּי לְבַקֵּר
וּבְמַהֲלַל חִכִּי / לְבוֹחֵן וְחוֹקֵר
בְּהֵיכָלוֹ, כְּדַרְכִּי, / לַחֲזוֹת וּלְבַקֵּר –
נָא אַל תִּרְחַק, כִּי / צָרָה קְרוֹבָה.
שְׁעֵה נָא שַׁוְעָתָם, / צוּר, וְצַעֲקָתָם,
וּבְמֵי דִמְעָתָם / מְחֵה חַטָּאתָם,
וּלְטוֹב זְכֹר אוֹתָם, / וּבַשֵּׂר עֲדָתָם:
״אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם / אֹהֲבֵם נְדָבָה!״
הָקֵם בַּת יְנִיאוּן / לִבָּהּ מְצֵרִים
וְחִישׁ יִבָּרֵאוּן / לָהּ יְמֵי נְעוּרִים,
וְאוֹתָהּ יִשָּׂאוּן / עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים –
וּבָנֶיהָ יְבוֹאוּן / חֲלִיפוֹת וְצָבָא.