התורה מספרת את תולדותיו עוד בטרם הולדו ומתחלת מנשואי הוריו לאמר:
“וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי. ותהר האשה ותלד בן”.
*
התורה משלמת את תולדותיו בקבורתו לאמר:
“ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה.”
*
מדוע הסתיר ה' את קבר מחוקקנו?
מחאה חזקה וחיה נגד המחוקק הנוצרי, אשר מאמיניו שדדו ממנו את אביו ויקדשו את קברו.
*
תולדות המחוקק ודברי ימי העם מתאימים בד בבד, כמוהו השלכו בתוך גלי המים הזדונים, התנינים שואפים לבלעם חיים ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו באחרית הימים והנה גם הגלים גם התנינים לא נגעו בו לרעה.
*
בת פרעה משתה את הילד מן המים ותקרא למיניקות שונות מעמים שונים להיניקו, ומשה הקטן כישראל הגדול מאנו לינוק משדיים נכריות– משה חכה ליוכבד אמו, וישראל– לציון־ארצו.
"ויגדל משה ויצא אל אחיו, וירא איש מצרי מכה איש
עברי מאחיו. ויפן כה וכה, וירא כי אין איש" – להצילו.
“ויך את המצרי ויטמנהו בחול”.
"ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים. ויאמר
לרשע: למה תכה רעךָ? ויאמר: מי שמם לאיש שר ושופט
עלינו? הלהרגני אתה אומר, כאשר הרגת את המצרי? ויירא
משה ויאמר: אכן נודע הדבר!" – “מפּני הדלטוריא שבהם”.
אחרי המראה הראשון אמר:
"רבונו של עולם! שבעים אומות יש בעולם וכלן אינן
משועבדות, ואומה זו מפּני מה היא משועבדת?"
אחרי המראה השני, "שני עברים נצים, נוכח לדעת ולהבין את החידה, ויען ויאמר:
“אכן נודע הדבר!…”
"וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה. וירא והנה
הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל. – – – אסורה נא
ואראה את המראה הגדול הזה, ומדוע לא יבער הסנה?" –
מהאש הבּוער מבפנים ומבחוץ
"ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה, ויסתר משה פּניו מהביט
אל האלהים"…
*
"שלחה מלכות הרשעה אצל נסטרא (ממונה) של בית פּעור:
הראנו היכן משה קבור. עמדו למעלה, נדמה להם למטה.
למטה – נדמה להם למעלה. נחלקו לשתי כתות, אותן שעמדו
למעלה, נדמה להם למטה, ואותם שעמד למטה, נדמה להם למעלה." (סוטה יד.)
משה וישראל חד הוא!
גלוי וידוע לשונאינו, שעם ישראל קבור הוא לכל הדעות, אלא שנחלקו בדעותיהם היכן אפשר למצוא את הסבה, מפּני מה הוא קבור. עמדו למעלה – המשכילים שבהם, שעומדים למעלה בחברה האנושית, אומרים, שקברו של ישראל הוא למטה – בדור הישן, שעומד במדרגה נמוכה בהשכלה כללית. עמדו למטה – החשוכים שבהם, העומדים למטה במדרגת השכלתם, אומרים שקברו של ישראל הוא למעלה – בדור החדש, שעומד למעלה בהשכלתו. הללו רואים את קברנו במעמד הפּועלים שלנו, הנלחמים על קיומם, והללו רואים את קברנו במעמד העשירים שבתוכנו, המנצלים את הפּועלים. “ולא ידע איש את קבורתו” – ואין אומות העולם יכולות לדעת ולהבין היכן ישראל קבור…
*