“שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך, ושפטו את העם משפּט צדק”
(דברים טז, יח)
“התנערי מעפר – כדא תרנגולתא דמתנערת מן קטמא”.
(מדרש רבה)
לפנים היינו עם חי ובריא אשר ישב בארצו קרוב לחמש עשרה מאות בשנים, שאף אוירו, שתה מימיו, אכל לחמו; משטר וסדרים היו בכל הליכותיו.
עוד בטרם הגיעו אל ארצו הורהו מחוקקו בשם אלהיו לאמר: “שופטים ושוטרים תתן לך”, לא ממשלה המושלת מעצמה על העם, כי אם העם יתן לו את שופטיו ושוטריו.
*
והיום הננו נודדים, מוכים ונרדפים, נשמות דאזלין ערטילאין, רוחות בלי גופים, והרוחות מטילות אימה על כל החיים, ומביאות על עצמן איבה, שנאה ומשטמה; פּחד הרוחות הוא ישן נושן, אשר מצא קן לו גם בלבות אנשים ישרים מעמים אחרים החיים בשלום עם מכיריהם היהודים הפּרטים, אבל השנאה כבושה להכלל כלו.
*
כל העמים שונאים איש את רעהו, אולם מכבדים איש את אחיו בתור אורחים, – בבחינת גומלים, – אשר יוכלו לשלם להם כגמולם.
*
היום מתארחים הבריטים בצרפת ומחר יתארחו הצרפתים בבריטניה; היום מבקרים האיטלקים את האשכנזים בברלין ומחר ישחרו האשכנזים את האיטלקים ברומא.
*
לא כן אנחנו העם העני, גוי בלי ארץ, אורח תמידי, אשר איננו מכניס אורחים; ואלה העמים הסובלים אותנו בארצותם הם גומלים אתנו אך חסד של אמת, כלכל המתים.
*
השך הפּרסי ענה לשואליו, בהיותו בצרפת, על דבר גורל היהודים בפרס, כי מלך היהודים לא יצא למלחמה נגדו… המושל החצי-פּרא הזה הסיח לתומו.
*
הסופר ההומורי האמריקני מארק טוויין מהתל בנו על אשר לא נשתמש בחופש הנתן לנו. הוא מספּר, כי יהודי אחד מגליציה, אשר האכרים שמה שדדו את כל רכושו ויציגו אותו ערום ויחף, התאונן לפניו על אשר לא ישללו ממנו גם את זכותו ביום הבחירה, כי נרדף הנהו תמיד מהצד השני, אם יבחר בצד הראשון…
*
“למדו היטב, בני ישראל, את ארחות הפּוליטיקה מן האירים, אז תיטיבו את מצבכם” – קורא אלינו הסופר השנון הזה.
*
“שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך” גם פּה להגן ולהציל את כבודנו המחולל מאויבינו האנטישמיים. הראום לדעת, הורום להבין את תורת האזרחיות אשר אבות-אבותינו הבינוה ויכוננוה עוד בעת אשר אבות-אבותיהם של שכנינו תעו במצב הפּראות ביערים ויטרפו בשר אדם.
*
“התנערי מעפר כדא תרנגלתא דמתנערת מן קטמא”, השליכי מעליך את החלאה אשר הגלות הדביק בך; אולם “לא בחפּזון תצאו ובמנוסה לא תלכון, כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלהי ישראל”.