“אתם נצבים היום כלכם – – – טפּכם, נשיכם – – – מחוטב עציך עד שואב מימיך. – – – ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת, כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום – – – ואת אשר איננו פה עמנו היום.”
“ובחרת בחיים, למען תחיה אתה וזרעך”.
ברית כרותה עם אבות-אבותינו, אתנו ועם זרענו וצאצאי-צאצאינו עד ככלות הכל, ברית עולם ולא תופר.
*
אין לנו רשות להעביר נחלתנו מצאצאינו, כי תורה צוה לנו משה, מורשה קהלת יעקב היא.
*
אמנם חוב קדוש עלינו להעביר נחלת הגלות המרה והמאררה עם כל תולדותיה מזרענו אחרינו, את השפלות, את מורך-הלב, צרת-העין, קטנות-הנפש, ביטול-היש, אי-הנקיון, אי-הסדרים ואי-המשמעת. כל אלה ילידי הגלות נעביר כליל מעל בנינו אחרינו.
*
אחרי האלות והקללות קרא משה לכל ישראל אשר התיצבו לפני מחוקקם ביראת הכבוד ויביע למו את תעודת ישראל:
“למען הקים אותך היום לו לעם”.
*
“ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים, אשר הפיצך ה' אלהיך שמה; אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלהיך ומשם יקחך, והביאך ה' אלהיך אל הארץ, אשר ישבו אבותיך וירשתה והיטיבך והרבך מאבותיך”.
*
אבותינו השלימו חלק גדול מתעודת ישראל על ידי הנביאים, בהפיצם את האמונה הטהורה, ובהעבירם את השקוצים אשר כל הגוים הקריבו אליהם את פרי בטנם, ועלינו להשלים את תעודתנו כליל בשובנו לארצנו ונבער את שליטת האדם באדם לרע לו, ולהסיר את המכשלה השלטת גם בימינו אלה, הלא היא: מלחמת העמים איש עם רעהו, והמאה התשע עשרה אשר החלה בהמהפכה הצרפתית כלתה במלחמת הבריטים והבורים.
תעודתנו לפתור את חלום חוזנו אשר חזה לאחרית הימים.
*
לא כן היא התעודה, אשר יורו המתקנים לתלמידיהם, כי תכלית חיינו להיות פּזורים בין העמים וללמדם דעת אלהים בארץ. תעודה כזאת היא תעודה נבערת וחסרת דעת, כי מלבד אשר היא מתנגדת לתורת משה ויעודיה, עליהם להבין את האמת הפּשוטה, כי “חכמת המסכן בזויה”…