“זכור ימות עולם! בינו שנות דור ודור! שאל אביךָ ויגדך, זקניך – ויאמרו לך: בהנחל עליון גוים, בהפרידו בני אדם, יצב גבולות עמים למספר בני ישראל. כי חלק ה' עמו, יעקב חבל נחלתו. ימצאהו בארץ מדבר ובתהו יליל ישימון, יסובבנהו, יבוננהו, יצרנהו כאישון עינו”.
*
ערך התולדה גם בימי משה, בפנותו אל העבר, אל ימות עולם, אל האבות ואל הזקנים; אין עם עלי תבל, אשר יוכל לקרוא כמחוקקנו בעת ההיא, את הקריאה התולדית הזאת:
“זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור!”
*
אבי הנביאים נבא, כי יבואו ימים לבני עמו כימי המדבר, אשר הוה לא יהיה למו, וכל חייהם יהיו תלוים רק בעברם הגדול, אשר רק ממנו לעתידם תוצאות…
*
בימינו, בדורנו אין כל הוה כלכל העמים, כי אם ים מלא דמעות ודם, אשר גליו ישטפו על כל ארצות אירופּה, ומהם יסתער ויתפּרץ קול אנחה נוראה, המרעיש את לבבינו ומחריד את נפשותינו ואין לנו כל תחבולה להשביחם ולהרגיעם בלתי בקול הקריאה האלהית הזאת:
“זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור!”
*
ביחוד עלינו לקרוא את הקריאה הזאת לבני-הנעורים: למדו את דברי ימינו, התבוננו בדברי חוזינו, תנאינו, אמוראינו, גאונינו, חכמינו ומשוררינו, התעמקו בהם ותוכחו לדעת, כי צאצאי עם עתיק יומין הנכם, צאצאי עם כביר, אשר רבות פּעל ועשה בשאתו את דגל האמונה הטהורה ונס החופש והדרור; יוצאי חלצי המשורר הקדוש, אשר שר את שירת “האזינו”, השירה האדירה והנשגבה המלאה קולות רכים, נעימים וערבים כסוד שיח שרפי קודש, כקול הצפּרים משוררות הטבע, המבשרות את האביב והקיץ; ופתאום ירעימו אמריו ככלי-תותח, המחריבים והמשחיתים את התבל ומלואה, השחים בנהרי דם.
*
נפּוליאון הראשון בתור גבור צבאי הבין היטב להעריך את המבטא הצבאי האיום:
"אשכיר חצי מדם,
וחרבי תאכל בשר…"
הוא, הגבור הצרפתי הגדול, חרץ משפּטו, כי אין דוגמת המבטא הזה בכל הספרות הצבאית בכל התבל כולה.
*
ימצאהו בארץ מדבר ובתהו יליל ישימון".
גם הנביא בן חלקיהו קרא בשם אלהי ישראל לעמו:
“זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה”.
לאמור: כל העמים נהיו לעמים, אחרי אשר משפּחות הוריהם ושבטי אבות-אבותיהם התנחלו והתאזרחו לאט לאט בארצותיהם, ואחרי כן התפתחו ויהיו לעמים. באו אחרי כן עמים זרים ואמיצים מהם, גרשום, גלום ויפזרום ויהיו ללא-עמים. לא כן גורלנו. אנחנו היינו לעם בטרם עוד התנחלנו בארצנו, כי מצאנו במדבר ויצב רק “גבולות למספּר בני ישראל”, כי “חלק ה' עמו ויעקב חבל נחלתו”.