כמה עניה היתה תפיסת העולם שלנו, מה דל ועלוב היה אוצר מושגינו בכלל – בלי מושג מרכזי זה! ולאמיתו של דבר אין זה מושג “פילוסופי” גרידא, אלא יש, יש מוחלט, מחויב המציאות. שכן ברי: זה – מה שאנו מכירים מסביב לנו – אינו. זה אינו, כך אינו!
עמדו על הסתירה הפנימית שבמושג זה (הואיל ואין להעלות על הדעת דבר, שהוא מחוץ להכרתנו וכו'). אבל יערערו עליו המערערים כמה שירצו – ואף־על־פי־כן ישנו! יש דבר כשהוא לעצמו, יש! הוא מחוץ להכרתנו ובתוכה. וזהו כל ה“קוּנץ” שבדבר…
קנט נפעם מהכוכבים ממעל לו ומהחוק המוּסרי בקרבו. ואני משתאה ל“דבר כשהוא לעצמו” וליוצרו.