יש יצירות אשר טעם לשבח נותנת להן ההתחלה היפה. “כל כמה שטרחו בני־אדם וכו' – האביב היה אביב אפילו בעיר”. פתיחה נעלה זו מרוממת את “התחיה” כולה. או “פתח דברי סרתוּסטרה” (בתרגומו של דויד פרישמן): “…אתה הכוכב הגדול! גם אָשרך כלא היה, לולא היו אלה אשר להם אתה מאיר! נתוֹן חפצתי וּפזר” – – דברים ראשונים אלה של סרתוסטרה מכריעים, לדעתי, את כל הבא אחריהם. ואצלנו – אותה הקדמה קטנה של מי“ב¹ ל”מרים" שלו.

באלה וכיוצא באלה זה כוחה של ההתחלה היפה. והיא נכתבה, כנראה, באחרוֹנה.