הבחנה זו מתבקשת בשעה שאנו צוללים בשטפוֹנות בלטריסטיים מסוימים. “כל הנחלים הולכים אל הים, והים איננו מלא”. יכולת לחוד ונתינה לחוד. בעלי ה“יריעות הרחבות” הללו יודעים לכתוב, אבל השאלה היא אם הם נותנים לנו משהו, אם הם מעשירים את עולמנו במשהו. בשליטה בטכניקה ובכוח תיאור בלבד לא סגי. הם יודעים לכתוב, אבל זה עוד לא הכל. שאָר רוח אין. התוכן לא מעלה ולא מוריד ופעמים גם מוריד ומוריד. אנו סוגרים את הספר ויוצאים עניים משהיינו.