לכאורה, הלא צריכות היו כל אומות־העולם לשמוח על שבעית היהודים מצאה סוף־סוף את תיקונה. “ישנוֹ עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים”, שגרם כל מיני דאגות וצרות וסיוטים. והנה נמצא המוצא – האין זה הפלא ופלא? “הנאה לנו והנאה לו!” כל העולם צריך היה לנשום עכשיו נשימת־הקלה. לכאורה – כן, אבל המציאות אחרת.

יש בטבע האנושי משהו, שמתקשה לוַתר על ראיית פרפורי הזולת… דוקא מפני שהם רואים את תקומתנו רובצת לפתח – יעכבוה עד כמה שידם מגעת!!