אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזניים, ואתה, רבה של מוסקבה, בכף שניה, אתה מכריע את כולם. כדמוּת מיסטית הנך בעינינו, כאגדה. אשרי האיש, אשר זכה לחזות באור פניך.
מכתבך, כך מוסרים, כתוב עברית נפלאה. וכי יצויר אחרת? עברית כזאת, אני משער, כתבו רק משה בן מימון ושלמה יצחקי. הלא היא היא העברית, אשר כל האיסוּרים והחרמים מתנפּצים אליה כנחשוֹלים אל הסלע.
תכוּפות אנו מתרפּקים עליך בדמיוננו ורואים את העברית חוסה בצל זקנך הנאצל. המקלט היחידה אשר לה.
מה יהמה לך הלב, ר' שלמה שליפר.