ב“זכרונותיו” מספּר טוּרגנייב לאמור:

… "משנכנסתי לפרוזדור מעונו של פּטר אלכּסנדרוֹביץ (מי שהיה פּרופיסור לספרוּת הרוּסית), התנגשתי עם איש בעל קומה בינונית, אשר בהיותו כבר לבוּש מעילו ומגבעתוֹ, תוך פּרידה מבעל־הבית, קרא בקול רם: “כן! כן! טובים המיניסטרים שלנו! אין מה לדבר!”… פּרץ בצחוק ויצא.

אני הספּקתי רק לראות את שיניו הלבנות ואת עיניו הערוֹת והחדות. מה גדול היה צערי משנודע לי אחר־כך, שהאיש הזה היה – פּוּשקין!"

אם לפעמים אין דעתנו נוחה מאחד השרים, הרי אפשר למצוא פורקן בקריאה פּוּשקינית זו.