הראשונה, בלא שנתכוונת להאזין אליה כל עיקר, עוקרת אותך מתוך הרהורים ותופסתך בלבך, ואילו האחרונה, אפילו כיוונת לבך לכתחילה לה ורק לה, אתה תופס עצמך פתאום מהרהר בדא והא, ואותה, את המוּסיקה, שוּב אינך שומע לחלוּטין.