(בעקבות הורץ)
אַשְׁרֵי הָאִישׁ שְׁנָתוֹ לֹא יִגְזוֹלוּ
דַהֲרוֹת אַבִּירִים, רַעַם עֶגְלוֹת צָב,
רַעַשׁ מְחֵי-קֳבֹל רִנַּת אַשְׁפָּה וָחֵץ,
אוֹ אִם צִי מַעֲרָבוֹ נֻפַּץ אֶל הַסֶּלַע;
מֵרֶחֶם אֲדָמָה לֹא יְבוֹאֶנּוּ רֹגֶז,
יִבֶז מִכְמַנֵּי זָהָב וִיקַר סְגֻלָּה,
וּבְצֶאֱלֵי נֹעַם יְבַלֶּה יָמָיו טְפָחוֹת!
יִלְעַג לְהֵיכְלֵי-עֹנֶג אוֹצְרֵי חֲמָסִים,
יִתְקַלֵּס בְּעֶצֶב רוֹבֵץ לְפֶתַח אַרְמוֹן,
יִשְׂחַק לַכִּילוּת וּלְבָתֵּי כְלָאֶיהָ,
נוֹצֶרֶת כַּסְפָּהּ בְּאֵין שְׁנָת לְעֵינֶיהָ,
שַׁחַר בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם וִיסַפֵּר1 שְׁחָקִים,
יָקוּם מִיצוּעוֹ הַמְעֻלָּף יְרַק דֶּשֶׁא,
וּמַחֲזֵה נֹעַם הַצְּפִירָה יַרְנִין לִבּוֹ
וְאֶת נוֹתְנֵי זְמִירוֹת יִפְצַח רִנָּתוֹ.
צִפּוֹר בּוֹדֵד כִּי יִכָּנֵף תַּחַז עֵינוֹ
וְרוּחַ צַח כִּי יְטַלְטֵל עֳפָאֵי כָל עֵץ;
עַל דִּשְׁאֵי נְאוֹת שָׂדַי תְּלַהֵטְנָה קְשָׁתוֹת
וּמֵעַל רֹאשׁ הַר נִשְׁפֶּה יִגַּע בֶּעָבִים;
יֵרֶא חֶמְדַּת הַגִּבְעָה סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים
וְעֵת אֳנִיָּה שָׁם נִשֵּׂאת עַל כַּנְפֵי רוּחַ,
עַל כֶּתֶף הַמַּיִם נָצְתָה גַם נָעָה
אַךְ תֶּחֱנַף בָּהּ עַיִן תֹּאבַד בַּתֹּהוּ!
אָז שַׁחַק לְבֶן-עֲנָנִים יִבְחֲנוּ עַפְעַפָּיו
וְאֹהֶל אַפַּדְנָם נִשְׁקָף בִּרְאִי הַנָּהָר;
וְשֶׁמֶשׁ יְשַו אוֹרוֹ עַל רַבִּים מַיִם
וּבְסִבְכֵי יְרַקְרַק תִּצַּת אֵשׁ אַרְגָּמָן;
בְּחֶבְיוֹן יַעַר אָפֵל יְשָׂרֵךְ דַּרְכֵּהוּ,
בֵּין עֲרוּגוֹת שׁוֹשַׁנִּים שָׁם וָפָרַח
עַל חַלּוּקֵי חָצָץ יִבְלֵי מַיִם יִבְכָּיוּ,
מִשְׁקַע מֵימֵיהֶם כַּשֶּׁמֶן יוֹלִיכוּ,
רוּחַ לֹא יִדְלָחֵם, לֹא יַרְעִימֵם סָעַר.
בֵּין מַשְׂכִּיּוֹת פֶּרַח יְרֻנַּן שִׁיר-תּוֹדָה:
בָּאֲרָזִים נָטְעָה יְמִינוֹ יְשַׁלַּח תְּעָלוֹת,
יִשְׁרוֹק לַדְּבוֹרָה, יֶאֱרֶה מוֹר דִּבְשָׁהּ,
יִשַּׁק נִצָּה וָשִׂיחַ, יִבְצוֹר עִנְבֵי חָמֶר
וִיעַזֵּק גִּנַּת אֱגוֹז יָסִיר בְּאֻשֶׁיהָ!
**
שָׁם בִּנְוַת שְׁלֹמוֹ שָׁם לֹא יִנְוֶה רֶשַׁע,
שָׁמָּה תֹּם וָיֹשֶׁר אִוּוּ לָמוֹ מָעוֹן!
שָׁם נָעֳמִי בָּרָה תַצְהִיל לוֹ פָנֶיהָ,
חִכּוֹ יָבוּז נֹפֶת, לֹא יָבִין מַנְעַמִּים;
גִּיל וְרָעָב מַר אָכְלוּ לְמָתוֹק יָשִׂימוּ.
וְעֵת חֶבְלֵי שֵׁנָה עַפְעַפָּיו יֹאחֵזוּן,
שְׁמוּרוֹת עֵינָיו לֹא יֹאחַז הֶעָוֹן.
עַל רַהֲבֵי-שֵׂטִים שָׁם הוֹלְלִים יָהֹלּוּ –
עַל מַדּוּחֵי-שָׁוְא בְּנֵי קֶרֶת יִתְאַמֵּרוּ,
אַךְ הוּא בַּחֲבָלָיו הַנְּעִימִים יֵדַע שָׁלֵו,
אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה לוֹ בְּנָעֳמִי לוֹ נָעֵמָה!
-
מענין ספיר, עיין רשב"ם שם (איוב ל"ח, לז). ↩