לוּ יֵשׁ לִי נַחַל דִמְּעָה

וְנָתַתִּי אוֹתוֹ בַּסַהַר;

אִם תְהִי לִי טִפַּת זֵעָה

אַאַבְּדֶנָה בְּלֵיל סַעַר.

בַּחֲצִי הַיָרֵחַ עֵת יָרֵחַ יִתְגָל

וּבִקַשְׁתִּי עָלָיו דִמְעָתִי;

בַּחֲצוֹת הַלַּיִל עֵת הָרוּחַ יִצְהַל

אֵצֵא לְחַפֵּשׂ זֵעָתִי.

וְאִם לֹא אֶרְאֶה דִמְעָתִי בַּמְרוֹמִים

הֵן תִּזַל אָז דִמְעָה מִעֵינִי;

וְאִם לֹא אֶמְצָא זֵעָתִי בַּשְׁבִילִים

אָז תִיקָו הַזֵעָה בְּמִצְחִי.

הצופה 6.9.61