הַפַּרְפָּרִים

אֵינָם חַיִים אֶלָא

מֵעֵת לְעֵת,

אֲבָל מֵעַת לְעֵת

הֵם פַּרְפָּרִים, וְצוּף פְּרָחִים

יִרְווּ בְּגַן הָאֲדָמָה.

יְמֵי חַיֵי אָדָם

וְלֵילוֹתָיו

שִבְעִים שָנָה.

אֲבָל אָדָם

אֵינוֹ אָדָם

עֲדֵי יָשִׁיב רוּחוֹ לָאֲדָמָה.

……………

אָדָם וְכִסוּפָיו;

אָדָם כּוֹפֵר בַּכֹּל

וְכִסוּפָיו קָמִים לְהַזִימוֹ.

אִלְמִים הַכִּסוּפִים

קוֹלָם אֵינוֹ נִשְׁמַע.

אָדָם נִכְסַף לָאֲדָמָה.

מִיוֹם עָמַד אָדָם עַל דַעְתוֹ

לָדַעַת חָש

וְלא יָדַע לָחוּש.

כְּמוֹ צַמֶרֶת הָאִילָן

הִשִׁיחַ רוּחַ קוֹמָתָה

עָווֹן הִשִׂיחָה דַעְתָה מִן אֲדָמָה.

יָגוֹן תּוֹבֵעַ עֶלְבּוֹנוֹ.

שִׂמְחָה בְּנֵכוּתָה,

דוֹמֶמֶת,

כְּמוֹ הֵדָה שֶל הַבְּדִידוּת.

חִיוּךְ חַרְבּוֹ מֵנִיף עַל גֶפֶן

              וּתְאֵנָה.

אָדָם כּוֹרְתָם מֵעַל הָאֲדָמָה.

לִקֹם חֶרְפַּת הַכִּסוּפִים

לְאוֹר הַיוֹם יָבוֹא גוֹאֵל הַדָם,

אָדָם יִטְבֹּל בִּנְהָרָיו וּבִנְחָלִים.

אָדָם יָשוּב יְהֵא אָדָם.

יַעַל מִן רַחֲצָה בְּרוּחַ חֲדָשָׁה,

רוּחוֹ תָּשִׁיר לָאֲדָמָה.

הצופה 13.4.62