הֵפַּרְפָּרִים

אֵינָם חַיִים אֶלָא

מְעֵת לְעֵת.

הֵם פַּרְפָּרִים, וְצוּף פְּרָחִים,

יִרְווּ בְּגַן הָאֲדָמָה.

יְמֵי חַיֵי אָדָם

וְלֵילוֹתָיו

שִׁבְעִים שָׁנָה.

אֲבָל אָדָם

אֵינוֹ אָדָם

עֲדֵי יָשִׁיב רוּחוֹ לַאֲדָמָה.

אָדָם וְכִסוּפָיו;

אָדָם כּוֹפֵר בַּכֹּל

וְכִסוּפָיו קָמִים לְהַזִימוֹ.

אִלְמִים הַכִּסוּפִים

קוֹלָם אֵינוֹ נִשְׁמַע.

אָדָם נִכְסַף לַאֲדָמָה.

מִיוֹם עָמַד אָדָם עַל דַעֲתוֹ

לַדַעַת חָשׁ

וְלֹא יָדַע לָחוּשׁ.

כְּמוֹ צַמֶרֶת הָאִילָן

הִשִׁיחַ רוּחַ קוֹמָתָהּ

עָווֹן הִשִׂיחָה דַעֲתָהּ מִן אֲדָמָה.

יָגוֹן תּוֹבֵעַ עֶלְבּוֹנוֹ.

שִׂמְחָה בְּנֵכוּתָהּ

דוֹמֶמֶת

כְּמוֹ הֵדָהּ שֶׁל הַבְּדִידוּת.

חִיוּךְ חַרְבּוֹ מֵנִיף עַל גֶפֶן וּתְאֵנָה

אָדָם כּוֹרְתָם מֵעַל הָאֲדָמָה.

לִנְקֹם חֶרְפַּת הַכִּסוּפִים

לְאוֹר הַיוֹם יָבוֹא גוֹאֵל הַדָם.

אָדָם יִטְבֹּל בִּנְהָרָיו וּבַנְחָלִים

אָדָם יָשׁוּב יְהֵא אָדָם.

יַעַל מִן רַחְצָה בְּרוּחַ חֲדָשָה

רוּחוֹ תָּשִׁיר לַאֲדָמָה.

קטיף ב' תשכ"ג