טַעַם תַּפּוּחֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל גְשָׁמִים

וְטַעַם גֶשֶׁם וַאֲנִי

אוֹמֵר אֵלַי

פִּצְעֵי הָאָבִיב מְבַקְשִׁים אֶת מִלוֹת

הַפְּרִידָה וּכְבָר אָבִיב וּכְבָר

יָם בְּסִמְטְאוֹת הַיָם

וּכְבָר תָּמִיד

אַתְּ

מְיֻשֶׁבֶת בְּדַעְתִי

אֲנִי אוֹבֵד בְּשַׁעַר גַן בֵּיתֵךְ

רֵעִי בַּגָן

רְאִי

אֲנִי אוֹמֵר

שָׂרָךְ רַב רֶגֶל

מָצוּי

*

נִגוּן רֵיחַ הַשֵׂעָר לְאִשָׁה בְּלֵיל

         גֶשֶׁם.

יַד כְּבוּיָה נִגֶרֶת. צִלֵךְ

בְּעֵינַי

בֹּקֶר

בַּהָר נֶאֱחַז

לֹא יָשוּב.

*

שְׂדֵרַת צַבָּר וְצֶבַע חוֹל

הָעֶרֶב הַנוֹשֵר

        בָּךְ

קוּרֵי הַקַיִץ אוֹחֲזִים

אֲנִי מוֹעֵד.

תָּמִיד.

וּמַשֶהוּ נִשְׁמַט.

וְצֶבַע הַחוֹלוֹת.

*

יָרֹק רָאוּ הָאֲנָשִׁים בָּעֵשֶׂב הַיָרֹק.

הָאֲדָמָה נָתְנָה רֵיחֵךְ. בָּאִישׁוֹנִים

תִּמְרוֹת שֵׂעָר. פַּרְפָּר

נוֹלָד. זָרַח

כּוֹכָב שֶׁל שַׁחֲרִית

אוֹ פֶּרַח.

סְמוּכִים מְאֹד הָיוּ פָּנַיִךְ אֶל פָּנַי.

מִבְּלִי מֵשִׂים

אַהֲבְתִיךְ.

מעריב 24.12.65