יָדַי מְנַקְרוֹת אֶת עֵינֵי לְבָבִי
מְצָעֵק הַלֵבָב מְעִמְקֵי סִמָיוֹן…
– – – – – – – –
רַגְלַי מוֹלִיכוֹת בַּחֲשָאי אֶל בֵּיתִי.
יוֹדֵע הַלֵב כִּי שוּב לא יִרְאֶה עוֹלָמִית,
נוֹף בְּעֵינָיו – וְעֵינַיִם אֵין לְהַבִּיט.
מֵתוֹ מוּטָל לְפָנָיו וְהַקֶבֶר פָּעוּר
גַלְגַל הָעַיִן סוֹבֵב וְאֵין לוֹ שִׁעוּר.
יָדַי מְנַקְרוֹת אֶת עֵינֵי לְבָבִי
לָבָן
הַסָדִין עַל רְאִי.