ועשיתי בעדינה (בעיר בבל) על איש מן הנבלים ושמו צדקה בן עתירה, כשמתה אמו ונפטרה.
שְׁאֵלוּנִי ״סְפֹד אֶל אֵם צְדָקָה!״ / עֲנִיתִים ״לֹא – עֲדֵי יִהְיֶה כְאִמּוֹ!
אֲקוֹנֵן לוֹ בְּעֵת יִהְיֶה שְׁכֵנָהּ / וְיָשִׂים מוּל מְקוֹמָהּ אֶת מְקוֹמוֹ,
וְאוֹתוֹ תִהְיֶה נוֹשֵׂאת בְּקִבְרָהּ / לְאַט כַּאְשֶׁר נְשָׂאָהּ הוּא בְשִׁכְמוֹ״.