ועשיתי על איש נבל וכילי, ואין בפיהו רק לא ואולי, וימות בצמא והוא יושב על אובל אולי.

שְׁאֵלוּנִי עַל הַנְּדָבָה וּשְׁלֹמֹה, / עֲנִיתִים: הִיא וָהוּא כְּאֵשׁ עִם נוֹזְלֵי עָב.

לְשׁוֹן כּוֹסוֹ דָּבַק לְחִכּוֹ בַצָּמָא / וְשִׂפְתֵי שֻׁלְחָנוֹ עֲטוּפִים בָּרָעָב,

לְהָסֵךְ מֵי רַגְלָיו מְפַחֵד פֶּן יִצְמָא, / וְכֵן יִירָא לִבְדֹּק נְקָבָיו פֶּן יִרְעַב.