יין שלי, הבת
מנין הוא?
יחי אדוננו
מורנו ורבנו
המלך המשיח
לעולם וועד.
יין שלנו מנין בא?
ממים שלנו לילה אחד.
יין שלי לן בי
שנים ושמטים
כמו שהיתה אומרת אמא ז"ל
ואני אומרת שנים ויובלות.
יין – רזין
ושמן רזין דרזין.
אולי כך כתב הרבי.
בכל אופן בהתוועדויות
רק הגברים שותים “משקה חריף”
לחיים לחיים.
גם כשהם שותים
רק כוס מים.
יינותי באו לי מאבי
שהשרה צימוקים
וסחט יין לקידוש
שנקרא פשוט: קידוש.
יינותי מתחילים
בדריכות הקטנות
של ענבים בגת של צנעא,
בענבים מרוססים,
עם חלות־דבורים
בגננו בשכונת התימנים.
בבירור ענבים יפים
ועישׂורם עם אבא
ומִיוּנם לשימושיהם השונים.
נסעתי עם הדוד חיים
לשפרעם לחפש דוָודים
וכלים להפקת יינות וערק
ומי־וורדים.
ואבא היה מרכיב צינורות נחושת
ומַלחים מערכת רותחת
לאידוי ערק ביתי ומי וורדים.
עם פרימוס ענקי
הרתיח דוודים מלאים מן הפרי
ומעודפי רימונים
ופירות אחרים,
יד ימינו הייתי בעסק הזה
של מילוי בקבוקים
והשגחה על חומרים מסוכנים ודליקים.
עד שקפץ על פניו מכסהו
של הדוד הרותח
ודן את אבי ברותחין.
אבי לא היה שותה ערק
והיה רק מחלק
מתנות מעשי ידיו.
היום אני שותה ערק
לשכך כאבים.
ערק ושמן זית רקוח ומבורך
בפי דוד ברוך הבּרוך.
פצעי חניכיים
ודלקת גרון ואוזנַיים
הכל מרפא ערק מבורך
ומסאג' ומשקה שמן זית
מבורך ברָזֵי־דרָזין
של משיח.
מאז חדלתי לקנות
בבתי מרקחת
ולבקר רופאים נטושים.
ואני מעדיפה לקרוא תהילים
עם ערק ושמן זית.
אל נא רפא נא לה.
רפא נא לו ולכולם.
ואם זה טעים
כמו ה“מוחין” המרוקאי
וערב כשמן זית זך
כתית למאור
אשרינו, מה טוב חלקנו.
שתיתי קצה כוסית בדולח
עם מוחין
מהול במיץ ענבים
ומעט יין
כדי להתייחס אישית
לבת־יין.
אחרי מות אבי
הפך אני ל“מורי בֲרוֹכוֹ”
כלשון אחי הבזים לי –
“רבי ברכה”
וכיאה לי קידשתי על היין
ולא חיכיתי בתור
עד שישתו כל הגברים
מכוס הקידוש של אבי
ואחריהם כל הנשים לפי גילן
ומעמדן.
ו“ברוכו” הקטגה
לא מצאה עוד פינה נקייה
בדופן הכוס
ולא יותר מטיפת יין.