שָׂרָתי במדינות

היפה בבנות

תפסיקי את

כולם לשַנות.

מרוב בלבול

ואי הבנות

עולם חסד

עשׂוי להיבנות.

תסמכי על בורא עולם

היודע לנהל את כולם.

הוא ברא את הכל כרצונו

גם את הרועים

שירעו את צאנו.

הוא נדיב עד אין סוף

וסבלן וסובלן

ובוטח בכל ברואיו

שישובו אליו.

כי לאן יברח האדם

ושאר ברואיו

בסוף הקיצבה

שקיבל בחייו?

תלמדי להאמין

שאור האינסוף

הבורא עולמות

ומחריבם ומחדשם

רוצה בחיים

ומקדשָם.

והוא שאמר לאדם הנברא:

תחיה פה בחופש בחירה

בין הטוב ביותר

בסולם הבחירה

לבין תעתועי החברה.

ובך זה תלוי

עם תעני או תעשיר

אם תבכה

או תשיר.

זה לא עונש יקיר.

זה רק תזכורת

נשלַחַת אותך להזהיר.

לכל נברא בעולם יש תפקיד

וכל זמן שהוא כאן

צריך ללמוד ולעבוד

ולהפעיל כישוריו

שהעולם יתקדם.

כרצונך בן־אדם

תאכל לחם קר

או חם.

כרצונך נמשכתָ

עד כאן,

שתבחר איך לראות

מה יש כאן

או מה נעלם.

במסלול שבחרתָ

יסייעו משמים

שתגיע לשם.

אם טוב

ואם הפוך

או מעורב.

שמאלה, ימינה

צפונה

או שם.

בחר כרצונך

ושא אחריות.

קבל תוצאות מעשיך.

אל תהיה “ראש קטן”.

כ“ג באייר ה’תשס”ט 17־5־2009