היסטוריונים, בבואם להסביר, כיצד התפתחה האמנות לסוגיה מעצם נבטיה הראשונים, מתעלמים מגורם חשוב אחד, והוא: הבריחה מהעבודה הפיסית הפשוטה. פועלים עובדים בצוותא עבודת־פרך, שעינם רעה בעצלים ובמפגרים, מתיחסים בוותרנות לאלה ביניהם, שיודעים לבדרם בלהטוטים, בזמרה וכו'. וכך ודאי היה גם בזמנים הקדומים. על רקע זה צמחו ושיגשגו כל מיני אמנות, מכיון שבעליהם גילו בכשרונותיהם אלה אמצעי יעיל, שעל ידו יצליחו להשתמט מהעבודה השחורה. יוצא שהעצלות היא אם האמנות.
הנה כי כן יש אשר החיובי גנוז בשלילי – כאותה תרופה ב… עובש.