כבר עמדתי פעם על כך, שהקריאה ההמלטית “להיות או לא להיות!” ייתכן שכבשה את העולם רק הודות לטעות בפירושה. כמו כן, נראים הדברים, קרה מעין זה גם לה“אידיאות” של אפלטון. הוא עצמו לא נתכוון כלל לאותו הגובה, שהאחרונים שיקעו בהן. גם היצירה הספרותית ניזונה לפעמים מטעויות במשמעותן של יצירות קודמות. והמדע הממשי אף הוא, על כל המצאותיו, ניתן לשער, מרויח לא אחת מטעויות בכוונותיהם של הראשונים, בחינת “ונזדמן להם אותו סלע”, אשר נתן את המים. ודוק.