מִיקִי, מִיקִי, עַכְבְּרוֹנִי,

בּוֹאִי, תְּבַקְּרִי אֶת רוֹנִי.

הִיא שׁוֹכֶבֶת כֹּה חוֹלָה,

וְלָקוּם לֹא יְכוֹלָה.

עַל כֵּן אַתְּ תָּבוֹאִי, מִיקִי,

וְתַצִּיגִי, וְתַצְחִיקִי,

בִּמְחוֹלֵךְ הַמְגֻחָךְ;

רוֹנִי תֵּהָנֶה כָּל כָּךְ!

וְאוּלַי אוֹתָהּ תַּפְתִּיעִי,

וּלְבִקּוּרֵךְ תָּבִיאִי

אֶת אַחַד הַשַּׂחֲקָנִים,

דֻּבּוֹנִים אוֹ שְׁפַנְפָּנִים,

וְיַצִּיגוּ הֵם עִמָּךְ?

אָנָּא, רוֹנִי כֹּה תִשְׂמַח!

בּוֹאִי, מִיקִי, מַהֲרִי,

וְאֶת רוֹנִי תְּבַקְּרִי.

בּוֹאִי, מִיקִי, מַהֲרִי,

הִנֵּה רוֹנִי אַךְ תַּבְרִיא,

תְּבַקֵּר אַף הִיא אוֹתָךְ,

הִיא טוּבֵךְ לָךְ לֹא תִשְׁכַּח.

הִיא תֵלֵךְ אָז עִם אִמָּהּ,

תְּבַקְּרֵךְ בְּסִינֵמָה.

בּוֹאִי, מִיקִי־עַכְבְּרוֹנִי,

תְּבַקְּרִי הַיּוֹם אֶת רוֹנִי.