חֲתוּלֹנֶת־חֲתוּלָה,

אֲפֹרֹנֶת־כְּחַלְחַלָּה,

סְלִיל שֶׁל צֶמֶר עֲגַלְגַּל

כְּמוֹ כַּדּוּר הִיא גִלְגְּלָה.

צֶמֶר רַךְ אָפֹר־כְּחַלְחַל,

חוּט נָאֶה לוֹ, מְסֻלְסָל;

חֲתוּלֹנֶת, בְּשׁוֹבְבוּת,

בְּכַפָּהּ אָחֲזָה בַּחוּט.

חוּט נִמְשַׁךְ וְהִתְפַּתֵּל

אֶל הַסְּלִיל הַמִּתְגַּלְגֵּל

מִכַּפּוֹת הַחֲתוּלָה,

אֲפֹרֹנֶת־כְּחַלְחַלָּה.

חֲתוּלֹנֶת כְּחַלְחַלָּה,

שִׂחֲקָה מִשְׂחָק נִפְלָא;

אַךְ אִמְרוּ: מָתַי וְאֵיךְ

סְלִיל הַצֶּמֶר הִסְתַּבֵּךְ?

עוּצוּ נָא מַה לַּעֲשׂוֹת:

בֵּין רַגְלֵי כָּל הַכִּסְאוֹת

סְלִיל הַצֶּמֶר הַכְּחַלְחַל

כְּמוֹ נָמוֹג, נֶעְלַם בִּכְלָל.

וְנוֹתַר, בְּסַךְ הַכֹּל,

סְבַךְ חוּטִים אֶחָד גָּדוֹל,

וְעַתָּה עוֹד אִי אֶפְשָׁר

מִן הַסְּבַךְ לִסְרֹג סוּדָר.

מָה עוֹלַלְתְּ לִי, חֲתוּלָה,

חַמוּדֹנֶת, כְּחַלְחַלָּה?

אֵיךְ אֶכְעַס, וְלֹא אֶסְלַח,

וְאַתְּ חֲמוּדָה כָּל־כָּךְ?