מִי נִרְדַּם

בְּתוֹךְ הַיָּם?

שֶׁמֶשׁ, שֶׁמֶשׁ זְהֻבָּה,

הִיא בַּיָּם לִישׁוֹן שׁוֹכְבָה.

לָהּ דָּגִים עַרְסָל אוֹרְגִים

מִצְּמָחִים מְשׂרָגִים,

פֶּן תִּטְבַּע

בִּתְהוֹם רַבָּה,

בֵּין פְּנִינִים וְאַלְמֻגִּים;

וְהַשֶּׁמֶשׁ עֲיֵפָה,

לָעַרְסָל כְּמוֹ עָפָה.

מִי אָמַר כִּי הַדָּגִים

הֵם אִלְּמִים

לְעוֹלָמִים?

סְבִיב הַשֶּׁמֶשׁ מִתְפַּזְּרִים,

כָּל הַלַּיְלָה לָהּ שָׁרִים:

נוּמִי, שֶׁמֶשׁ, לַיִל בָּא,

נוּחִי, כִּי דַרְכֵּךְ רַבָּה.

אַתְּ הַיְחִידָה יוֹדַעַת

מַה־מְּאֹד בַּיּוֹם יָגַעַתְּ

כָּל הַחשֶׁךְ לְהָאִיר.

נוּחִי, וְנָשִׁיר לָךְ שִׁיר.

נוּמִי; –כָּל הָאֲדָמָה

בִּלְעָדַיִךְ נִרְדָּמָה.

נָחָה שֶׁמֶשׁ וְנִרְדֶּמֶת,

חֲלוֹמוֹת יָפִים חוֹלֶמֶת,

עַל צְדָפִים, עַל אַלְמֻגִּים,

עַל שִׁירָם שֶׁל הַדָּגִים;

יְשֵׁנָה בְּתוֹךְ הָרֶשֶׁת.

שַׁחַר, – קָמָה כִּמְחֻדֶּשֶׁת

לְהָאִיר

יוֹם צָעִיר;

יֶגַע שֶׁל אֶתְמוֹל שׁוֹכַחַת,

וְזוֹרַחַת, וְזוֹרַחַת.