עַל מָה בָּכָה גַּרְגֵּר הַחוֹל,

גַּרְגֵּר זָהֹב, קָטֹן, עָגֹל?

בָּכָה עַל שֶׁבַּיָּם צָלַל,

עוֹלָם עוֹד לֹא רָאָה בִּכְלָל;

כִּי מִמְּקוֹמוֹ לֹא זָע לֹא נָע

זֶה אֶלֶף וּמֵאָה שָׁנָה.

בָּא גַל קָטָן לְנַחֲמוֹ,

רָחַשׁ, לָחַשׁ, שׂוֹחַח עִמּוֹ,

אָמַר: גַּרְגֵּר, אַל הֵעָצֵב,

הֲלֹא אֵדַע הֵיטֵב הֵיטֵב,

כִּי טוֹב לַחֲלוֹם בְּתוֹךְ הַיָּם,

אַף אִם יָפֶה הוּא הָעוֹלָם.

אַךְ אִם תָּבוֹא לְשָׁם, תֹּאבַד,

וְלֹא תַחְזוֹר לְכָאן לָעַד,

אֲפִלּוּ אִם תִּתְגַּעְגֵּעַ

לִמְקוֹמְךָ זֶה הָרוֹגֵעַ.

אֲבָל עַקְשָׁן הוּא הַגַּרְגֵּר,

אֵינוֹ חָדֵל מֵהִצְטַעֵר.