אֶצְעֲקָה בְּמַר לִבִּי /“אוֹהֲבִי, זְנַחְתַּנִי!”

אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי /“לָמָּה שְׁכַחְתַּנִי?”

בֵּן בְּכוֹר קְרָאתַנִי, /לִכְבוֹדְךָ בְּרָאתַנִי,

חֶסֶד מְשַׁכְתַּנִי, /מִנֹּף גְּאַלְתַּנִי.

מַה לְּךָ שְׂנֵאתַנִי /אַחֲרֵי פְדִיתַנִי; [5]

לֹא לְךָ לְקַחְתַּנִי

אוֹהֲבִי, אֲהָהּ לִי, /אֵיךְ הֶעֱבַדְתַּנִי!

נָע וְנָד אֲנִי מֻשְׁלָךְ /מִמְּךָ וּמִשֶּׁלָּךְ,

וּזְמָן יְקָר הָלַךְ / אַחֲרֵי זְמָן מָשְלָךְ

וִימֵי עֱזוּז גָּדְלָךְ. / עַבְדִּי, אֲהָהּ, מָלַךְ – [10]

וַהֲלֹא לְעֶבֶד לָךְ

אוֹהֲבִי, אֲהָהּ לִי, /בִּלְבַד יְצַרְתַּנִי!

שַׁחוּ בְנוֹת שִׁירִי, /חִלֵּל זְמָן שָׂרִי,

וַיֶּחֱזַק צִירִי /מֵאֵין לְלֵב צֹרִי.

אֶבְכֶּה בְהִמָּכְרִי /חִנָּם אֱלֵי צָרִי, [15]

כַּאְשֶׁר לְךָ נָכְרִי

אוֹהֲבִי, אֲהָהּ לִי, /אָבִי חֲשַׁבְתַּנִי!

שִׂיחִי לְךָ שַׂחְתִּי, / נִגְעִי וְתוֹכַחְתִּי

אֶצְעַק: אֲהָהּ, שַׁחְתִּי, /סַפְתִּי וְנִסַּחְתִּי,

נַדְתִּי וְנִדַּחְתִּי, /נַחְתִּי וְלֹא נַחְתִּי [20]

בַּשְּׁבִי וְנִשְׁכַּחְתִּי,

אוֹהֲבִי, אֲהָהּ לִי, / כִּי אִם זְנַחְתַּנִי!

תָּנִיף כְּיָם נִדְבַת /יָד, כּוֹנֲנָה טוֹבַת

מָשׂוֹשׂ אֲשֶׁר שָׁבַת, /יוֹם תַּעֲלֶה שִׁכְבַת

טַל לַעֲזֹר מְשִׁיבַת / נֶפֶשׁ, וְתִפְדֶּה בַת- [25]

נָדִיב כְּמוֹ אַהְבַת /עוֹלָם אֲהַבְתַּנִי!