לוגו
מעשה בשני סוחרים
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

סיפור זה נמצא בכמה עיבודים מזרחיים ואירופיים.


וַיֹּאמֶר כָּלִילָה: אָמְרוּ כִּי הִתְחַבְּרוּ שְׁנַיִם סוֹחֲרִים אֶחָד מְרַמֶּה וְאֶחָד פֶּתִי. / הֵם בְּדַרְכָּם מִתְנַהֲלִים / וַיִּמְצְאוּ כִיס בְּאֶלֶף שְׁקָלִים. / וַיַּהַפְכוּ לָשׁוּט אֶל הַמְּדִינָה / וַיְּבַקֵּשׁ הַמְרַמֶּה תּוֹאֲנָה / וַיֹּאמֶר הַפֶּתִי ״הָבָה נִקְחָה אִישׁ חַבְלוֹ / בְּכַסְפֵּנוּ בְּמִשְׁקָלוֹ״. / וַיֹּאמֶר הַמְרַמֶּה ״לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן, אֲבָל לְכָה וְנִקְחָה מִמֶּנּוּ כָּל אֶחָד לְכָל צְרָכֵינוּ, / וְהַשְּׁאָר נִטְמְנֵהוּ שְׁנֵינוּ / וְנָשׁוּב וְנִקָּחֶנּוּ כַּאֲשֶׁר יִיטַב בְּעֵינֵינוּ״. / וַיִּטְמְנוּהוּ תַּחַת אֵלָה גְדוֹלָה / וַיָּבוֹאוּ אֶל הַמְּדִינָה בְּגִילָה / וַיָּשָׁב הַמְרַמֶּה וַיִּקַּח הַמַּטְמוֹן בְּתַרְמִיתוֹ / וַיָּבוֹא אֶל בֵּיתוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֹּאמֶר הַפֶּתִי ״לְכָה נַחֲלֹק כַּסְפֵּנוּ / וְנוֹצִיאֵהוּ לְטַרְפֵּנוּ״. / וַיֵּלְכוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם טְמָנוּהוּ / וַיְבַקְשׁוּהוּ וְלֹא מְצָאוּהוּ. / וַיָּשֶׂם הַמְרַמֶּה יָדוֹ בְרֹאשׁוֹ וַיִּמְרֹט שְׂעָרוֹ וַיִּגְעַר בַּפֶּתִי וַיִּצְעַק ״אַל תַּאֲמִינוּ בְרֵעַ, פֶּן תֻּדָּחוּ, / וְעַל כָּל אָח אַל תִּבְטָחוּ! / אֵיךְ לָקַחְתָּ אֶת זְהָבִי / וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי?״ / וּבְכָל זֹאת הַפֶּתִי יִשָּׁבַע לוֹ לֵאמֹר ״לֹא לָקַחְתִּי וְעַוְלָה לֹא הִשְׁכַּנְתִּי בְאָהֳלִי / חַף אָנֹכִי וְלֹא עָווֹן לִי / נֵלְכָה אֶל הַשּׁוֹפְטִים וְיִשְׁפְּטוּ בֵּין שְׁנֵינוּ״.

וַיֵּלְכוּ אֶל הַשּׁוֹפֵט אֲשֶׁר הָיָה בִּמְדִינָתָם / וַיְסַפְּרוּ לוֹ כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָם. / וַיֹּאמֶר הַשּׁוֹפֵט אֶל הַמְרַמֶּה ״לוּלֵי הָעֵדִים, / אֲזַי יִשְׁלְטוּ הַזֵּדִים. / אַיֵּה עֵדֶיךָ כִּי הַפֶּתִי לָקַח הַכֶּסֶף / וְאֻסַּף שְׁלָלוֹ אֹסֶף?״ / וַיֹּאמֶר הַמְרַמֶּה ״הָאֵלָה הִיא עֵדָתִי, / כִּי אֲשְֶׁר לַפֶּתִי אֲבֵדָתִי״. / וַיֶּהֶדְּפֵהוּ הַשּׁוֹפֵט וַיֹּאמַר ״בּוֹאוּ לְמָחָר אֵצֶל הָאֵלָה שְׁנֵיכֶם – / וְיִבָּחֲנוּ דִבְרֵיכֶם!״

וַיָבוֹא הַמְרַמֶּה אֶל אָבִיו וַיַּגֶּד לוֹ כִּי ״אָמַרְתִּי אֶל הַשּׁוֹפֵט כִּי הָאֵלָה הִיא עֵדָתִי כִּי הַפֶּתִי לָקַח הַכֶּסֶף. וְעַתָּה, אָבִי, בּוֹא הַלַּיְלָה בְּלֵב הָאֵלָה / וְכִי יִשְׁאַל הַשּׁוֹפֵט מָחָר לָאֵלָה / מִי לָקַח אֶת הַכֶּסֶף? תַּעֲנֵהוּ מִלֵּב הָאֵלָה: / הַפֶּתִי לָקַח אוֹתוֹ / וְהוֹלִיכָהוּ לְבֵיתוֹ. / וּבָזֹאת תִּהְיֶה לָנוּ תִּקְוָה בְכֶסֶף, / וְאִם לֹא אָשִׁיב אֶת הַכֶּסֶף – / תִּגָּלֶה רָעָתִי / וְתִוָּדַע לַכֹּל תַּרְמִיתִי״. / וַיֹּאמֶר אָבִיו ״בְּנִי, בְּנִי! יֵשׁ תַּרְמִית / אֲשֶׁר בְּעָלֶיהָ תָמִית / וְהִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן תִּהְיֶה כָעוֹף הַנִּקְרָא בִּלְשׁוֹן עֲרָב עֻלְגּ׳וּם״. / וַיֹּאמֶר בְּנוֹ ״אֵיכָה הָיָה הַדָּבָר?״

וַיֹּאמֶר אָבִיו ״אָמְרוּ כִּי עֻלְגּ׳וּם הָיָה קִנּוֹ אֵצֶל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי, וַיְהִי הַצִּפְעוֹנִי אוֹכֵל אֶת בָּנָיו, / וְלֹא יָכֹל הָעֻלְגּ׳וּם לִבְרֹחַ מִפָּנָיו, / כִּי יָשָׁר מְקוֹם קִנּוֹ בְעֵינָיו. / וַיִּדְאַג דְּאָגָה / וַיִּשְׁאַג שְׁאָגָה, / וַיִּשְׁמַע דַּאֲגָתוֹ סַרְטָן אֶחָד וַיִּשְׁאָלֵהוּ. וַיְסַפֵּר לוֹ יְגוֹנָיו / וּמוֹת בָּנָיו. / וַיֹּאמֶר לוֹ: יִכְבַּד עָלַי מַחֲצֶךָ, / וְעַתָּה לֵךְ אִיעָצֶךָ: / דַּע כִּי בֶן אַיָּה אוֹיֵב לַצִּפְעוֹנִי. לְכָה נָּא, צוּדָה דָגִים רַבִּים / וְשִׂימֵם לְכָל הַדֶּרֶךְ אֶחָד אֶחָד מוּסַבִּים / מִנְּוֵה בֶן הָאַיָּה עַד מְאוּרָתוֹ, / וְיֹאכְלֵם בֶּן הָאַיָּה אֶחָד אֶחָד – וְאָז תִּרְאֶה בְמוֹתוֹ״. / וַיַעַשׂ כֵּן וַיָּבוֹא בֶן הָאַיָּה וַיֹּאכַל דָּג דָּג עַד בּוֹאוֹ אֶל מְאוּרַת הַצִּפְעוֹנִי וַיַּרְאֵהוּ / וַיַּכֵּהוּ וַיְמִיתֵהוּ. / וְאַחַר כָּךְ שָׁב בֶּן הָאַיָּה בְּכָל הַדֶּרֶךְ לִמְצֹא דָגִים צוֹפוֹת עֵינָיו / עַד בּוֹאוֹ אֶל מְקוֹם הָעֻלְגּ׳וּם – וַיֹּאכַל אוֹתוֹ וּבָנָיו!

וְנָשָׂאתִי לְךָ הַמָּשָׁל הַזֶּה כִּי יֵשׁ מִרְמָה תְּסַבֵּב מְהוּמָה / וְלֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה.״ / וַיֹּאמֶר לְאָבִיו ״לָמָּה תִפְחַד מֵאִישׁ מָלְאוּ נִקְלֶה כְּסָלָיו? / אַל יִפֹּל לֵב אָדָם עָלָיו! / וּמָה אָב לֹא יַעֲזֹר לְנִינוֹ / וְלֹא יַחְמֹל עַל בְּנוֹ?״ / וַיְדַבֶּר לוֹ תַחֲנוּנִים / וַיְרַחֲמֵהוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים / וַיַּתְעֵהוּ בְּחֶלְקַת אֲמָרָיו / לְהַפִּילוֹ בְמַכְמוֹרָיו. / וַיֵּלֵךְ וַיִּתְחַבֵּא לַיְלָה / בְּשׁוּחָה הָיְתָה בְלֵב הָאֵלָה.

וַיַּשְׁכֵּם הַשּׁוֹפֵט וְהַפֶּתִי וְהַמְרַמֶּה וְהַדַּיָּנִים, / בַּחוּרִים גַּם זְקֵנִים. / וַיִּשְׁאַל הַשּׁוֹפֵט לָאֵלָה לֵאמֹר ״הַגִּידִי לִי, מִי לָקַח הַכֶּסֶף וּמִי גְנָבוֹ?״ / וַיַּעַן הַזָּקֵן מִן לֵב הָאֵלָה ״זֶה הַפֶּתִי לְקָחוֹ בְסוּג לְבָבוֹ״. / כִּשְׁמֹעַ הַשּׁוֹפֵט וְהַדַּיָּנִים מַעֲנֵהוּ, / וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ / וַיַקִּיפוּ הָאֵלָה בְּכָל מְאֹדָם / וְהִנֵּה אֵין אִישׁ שָׁם וְקוֹל אָדָם. / וַיֹּאמֶר הַשּׁוֹפֵט ״חִטְבוּ עֵצִים!״ / וַיַּחְטְבוּ עֵצִים וְקוֹצִים / וַיַּצִּיתוּ בָאֵשׁ אֶת הָאֵלָה.

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל הָאָב הַזָּקֵן עֲשַׁן הַבְּעֵרָה, / וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה, / וַיּוֹצִיאוּהוּ וַיַּכּוּהוּ וַיְמִיתוּהוּ / וּבְמִינֵי בַלָּהוֹת בִּעֲתוּהוּ.

וְנָשָׂאתִי לְךָ הַמָּשָׁל הַזֶּה, / כִּי יֵשׁ מִרְמָה תָשִׂים בְּעָלֶיהָ לִמְהוּמָה / וּבְאַחֲרִיתוֹ יָמוּת בְּרָעָב וּבְצָמָא.