זכות היא לעם העברי לבנות את חייו בארץ הזאת – ולא לבד משום שהוכרה הזכות ע“י בריטניה הגדולה וע”י אומות העולם, אלא משום שבלי ישראל אין ארץ- ישראל קיימת כלל, לא היתה ולא תהיה. רק בכוח ישראל ישנה רצועת-אדמה קטנה זאת על המפה הגיאוגרפית, בהיסטוריה האנושית, בתולדות הרוח והיצירה.

זכות לעם העברי לבנות את חייו בארץ הזאת באשר אותה, את הארץ הזאת, חי כל ימי זכרונו, אף יום אחד לא יפקד, גם כשהיה כאן ויצר כאן וגם כשגלה מעל אדמתו זאת. אין עם, על פני כדור הארץ כולו – גם בקרב העמים האדירים והכבירים שלא ידע מעולם תבוסה מהי, ולא טעם מעולם טעם גלות, ולא עזב אף לרגע את אדמתו וזר לא דרך מעולם על אדמתו – שארצו תהא ראויה יותר להקרא לו מולדת מאשר ארץ-ישראל לעם ישראל.

וזכות יתירה לעם העברי לבנות את חייו בארץ הזאת באשר הבנין הזה הולך וקם לתפארת הצדק האנושי והעמל האנושי ואין עמו שמץ של קיפוח למישהו אחר, ולא זיק של מחשבה זרה כל שהיא.

זכות יתירה לעם העברי לבנות את חייו בארץ הזאת באשר הוא, העם העברי, זקוק לה, לארץ הזאת, זקוק לה כלאויר לנשימה, ובלעדיה הוא נדון לכליה ולאבדן, כשם שהיא, הארץ, נדונה, בלי העם העברי, לשממה ולחורבות. ואין עם, הזקוק במידה כזאת, לארץ הזאת ורואה בו כמותו חזות הכל. אין עם בעולם שארץ זאת תהא לו ארץ-גורל, ארץ חיים או מות, כאשר הנה לעם העברי המפוזר בין האומות.

להקים את הזכות במלואה, משמעות בדבר: להסיר את כל המכשולים שעמדו ועומדים בפני המפעל העברי, לפתוח את שערי הארץ בפני המוני ישראל, להכשיר את הארץ להקלטת¹ הבנים השבים לגבולם.