“הם יעקרו את לשוני אף מגופתי המתה”. “במקום שבו שורפים ספרים, ישרפו לבסוף גם בני־אדם”.

“יבוא יום והכול יזדעזעו מרעמיה של הסערה הגרמנית. סערה זו תרעיד מוסדות תבל, כפי שלא עשתה שום סערה לפניה. השמים ירעדו מפחד, והאריות באפריקה ייסוגו למחבואיהם, כאשר יחרשו הצבאות הגרמניים את אירופה ללא רחמים ויעקרו את שורשי העבר בהחיותם את רוח הפאגאניות”.

מלים אלה נאמרו כמאה שנה לפני עלות אדולף היטלר לשלטון.

אמר אותם אדם, שעתה זה – ואולי בגלל כך – סירבה האוניוורסיטה בעיר הולדתו, דיסלדורף, להתקרא על שמו, מגדולי המשוררים שקמו אי־פעם לגרמניה, זמיר נעימות ישראל, היינריך היינה.