שני מחסומי־חירום ביטחוניים – אחד מן הצפון ואחד מן הדרום – שהיו בדרכם לירושלים להביע אי־אֵמון בממשלה נפגשו ליד מחסום־הכנסת.
– איך המרגש? – שואל מחסום־הצפון אח עמיתו.
– מה אגיד לך – משיב מחסום־הדרום – קלקלו לי את ה“וויקאנד”. לא חסר הרבה והייתי גם מחלל שבת בפרהסיה. שערורייה לאומית ממש! ואתה?
– אצלי? התרגלתי פחות או יותר, אלמלא העיתונאים שיורדים לחיי. שערורייה בינלאומית ממש!
– נגד מי, בעצם, אתה מוּצב שם? – שואל מחסום־הצפון את אחיו הדרומי.
– מה משמע נגד מי? נגד החבר’ה האלה של חבל ימית ותומכיהם, הדורשים לעצור את הנסיגה ולהשאיר במדינת ישראל את שארית סיני. ואתה?
– אני? – משיב המחסום הצפוני – אני דווקה נגד אלה הדורשים לעצור את ההתקדמות ולהוציא מידי ישראל את רמת־הגולן.
– יש לי רעיון – מתערב בשיחה מחסום־הכנסת שהיה עֵד שמיעה לשׂיח עמיתיו: תתקזזו, ושלום על ישראל.