שלושה אנשים החשודים שהיו חברי בית־דין של העולם התחתון וכן שתי כנופיות פורצים, שבכל אחת שלושה עבריינים, נעצרו בעיצומו של “המשפט” באיזור התחנה המרכזית בתל־אביב.

מן העיתונות

בית־המשפט התקשה להאמין למעשה המביש שנגול לפניו.

השופטים, נשׂוּאי־ורעולי פנים, מן המנוּסים והמכובדים ביותר במקצוע: אב בית דין, דיקן הפאקולטה לפלילים בתל־מונד ידוע כנון־קונפורמיסט נועז, פורץ מוסכמות ומנעולי־ביטחון; עמיתו – מוח משפטי מבריק שידע על פה את כל סעיפי החוק הפלילי שלפיהם ישב עוד משחר נעוריו; שלישי – בוגר בהצטיינות של בית־הספר הגבוה להונאה.

שלושתם כבר ישבו לא פעם בהרכבים שונים, במשפטים פליליים מסובכים של “העולם התחתון”, אך “קייז” מחפיר כזה טרם ידעו: גניבת שלל מכנופיה מתחרה!

לאן נגיע – רעם אב בית־הדין למיקרופון הזעיר שהיה צמוד לעניבתו ההדורה – לאן נגיע, אם גם בעולמנו שלנו לא יישמרו כללי אתיקה ויחסי־אנוש הוגנים בין גנב לחברו?

כיצד ייראו פנינו, בבית, ברחוב, במשטרה, אם לא נדע לקיים מינימום של מוסר בתוכנו?

מה נאמר לילדינו, אם ישאלו אותנו על הפרשה?

איך יסתכלו עלינו הכתבים־לענייני־פלילים בעיתונות, כשישמעו על המעשה?

רבותי, אי־אפשר לעבור על כך במשתיק־קול – המשיך אב בית־הדין כשהוא מנפנף באקדחו לעבר הנאשמים.

*

באותו רגע פרצה למקום חוליית הבלשים של משטרת תל־אביב, עצרה את השופטים והמתדיינים, אספה מוּצגים לרוב – אך את כל מה שראו על גופם של הנאשמים ושמעו מעל גבי הקסטה, שהקליטה בחשאי את הדיון, לא נוכל להביא כאן מחשש ביזיון בית־המשפט.