כתובת בערבית בראש השיר: ולו כשמתה אחותו, האל ירצה אותה, ביום השבת י״ד כסלו שנת ד׳ תתקע״ג (10 בנובמבר 1212) וכתב אל אביו להודיע אותו ולנחמו על לשונה [דהיינו כאילו הנפטרת מדברת].
שְׁאוּ, עָבִים, שְׁלוֹם קִבְרִי לְאָבִי / וְלֹא מִפִּי אֲבָל מִפִּי כְתָבִי,
וְקִרְאוּ לוֹ בְּשִׂפְתֵי קוֹרְאוֹתַי / אֲשֶׁר קָרְאוּ לְשִׂפְתוֹתַי וְנִיבִי –
וְגוּרוּ, פֶּן יְצִיקוּהוּ מְצוֹקַי / וְיִתְעַצֵּב לְגֹדֶל מַעֲצֵבִי.
וּמַה בֶּצַע בְּמַעְצֵבוֹ לְעָצְבִּי, / וּבִכְאֵבוֹ הֲיֵחָשֵׂךְ כְּאֵבִי?
הֲטוֹב כִּי תִקְרְעוּ בַעְדִי כְּרֶגַע / סְגוֹר לִבּוֹ? וְחָטָאתִי לְאָבִי,
אֲשֶׁר כַּנְפֵי חֲסָדָיו שָׁת יְצוּעִי / וְנָתַן צַוְּארֵי רַחְמָיו רְכוּבִי.
וְזָרַחְתִּי כְשֶׁמֶשׁ מִמְּעוֹנָיו – / וְהִנֵּה בָאֲבָדוֹן מַעֲרָבִי,
הֱבִיאַנִי שְׁאוֹל הַיּוֹם חֲדָרָיו / וְעִוָּה מֵחֲדָרָיו אֶת נְתִיבִי,
וְצוּרָיו חִבְּקוּ יַחַד יְצוּרַי – / הֲכִי מִמַּחֲצֵבָם מַחֲצֵבִי,
וּמָתְקוּ לִי כְצוּף רִגְבֵי נְחָלָיו / וְגָעַלְתִּי בְּיֵינִי וַחֲלָבִי,
וּבָחַרְתִּי טְמוּנֵי חוֹל כְּמַטְמוֹן / וּמָאַסְתִּי בְּמִכְמַנֵּי זְהָבִי,
וְנֵרַי דָּעֲכוּ כָּבוּ כְפִשְׁתָּן, / וְקָדַרְתִּי וְלֹא יִגַּהּ שְׁבִיבִי.
וְעַל פִּי הַזְּמָן אַעַן לְדוֹרְשַׁי / שְׁלוֹם קִבְרִי וְהַחוֹנִים סְבִיבִי:
שְׁעוּ מִנִּי, עֲדֵי מָה תִּקְרְאוּ לִי? / דְּעוּ כִּי יַד אֱלוֹהַּ נָגְעָה בִּי,
וּמָוֶת מֵחֲדַר אַלּוּף נְעוּרַי / כְּרֶגַע הֵן טְרָפַנִי כְלָבִיא
וְסָר מֶנְהוּ עֲדֵי עַד בִּטְּחוֹנִי / וְהִשְׁלַכְתִּי עֲלֵי קִבְרִי יְהָבִי,
וְכִסּוּ קוֹבְרַי פָּנַי בְּעָפָר / אֲשֶׁר הָיָה תְמוֹל מִדְרַךְ עֲקֵבִי!
וְאֶמְשֹׁךְ כָּל אֱנוֹשׁ אַחְרַי, וְיַחַד / יְבוֹאוּנִי מְתֵי חִשְׁקִי וְרִיבִי –
וְאֵל קָרָא לְבֵית מוֹעֵד לְכָל חַי / וְיַחַד יִגְוְעוּ חוֹטֵא וְנָבִיא,
עֲדֵי יָשִׁיב נְשָׁמוֹת לַפְּגָרִים, / וְאָז אֶרְאֶה פְנֵיכֶם עוֹד בְּשׁוּבִי.
וְאִם הִכְאִיב בְּמַכְאוֹבִי לְבַבְכֶם / אֲשֶׁר הָיָה בְאָמְנָה עִם לְבָבִי
וְהֵצִיף יָם דְּמָעוֹת עַל פְּנֵיכֶם / וּמַבּוּל הַבְּכִי אָמַר לְהָבִיא –
יְרַו קִבְרִי בְּטַל אוֹרוֹת, וְכָעֵת / לְצוּלַת דִּמְעֲכֶם יֹאמַר: חֳרָבִי!