לוגו
שְׁאוּ עָבִים שְׁלוֹם
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

כתובת בערבית בראש השיר: ולו כשמתה אחותו, האל ירצה אותה, ביום השבת י״ד כסלו שנת ד׳ תתקע״ג (10 בנובמבר 1212) וכתב אל אביו להודיע אותו ולנחמו על לשונה [דהיינו כאילו הנפטרת מדברת].


שְׁאוּ, עָבִים, שְׁלוֹם קִבְרִי לְאָבִי / וְלֹא מִפִּי אֲבָל מִפִּי כְתָבִי,

וְקִרְאוּ לוֹ בְּשִׂפְתֵי קוֹרְאוֹתַי / אֲשֶׁר קָרְאוּ לְשִׂפְתוֹתַי וְנִיבִי –

וְגוּרוּ, פֶּן יְצִיקוּהוּ מְצוֹקַי / וְיִתְעַצֵּב לְגֹדֶל מַעֲצֵבִי.

וּמַה בֶּצַע בְּמַעְצֵבוֹ לְעָצְבִּי, / וּבִכְאֵבוֹ הֲיֵחָשֵׂךְ כְּאֵבִי?

הֲטוֹב כִּי תִקְרְעוּ בַעְדִי כְּרֶגַע / סְגוֹר לִבּוֹ? וְחָטָאתִי לְאָבִי,

אֲשֶׁר כַּנְפֵי חֲסָדָיו שָׁת יְצוּעִי / וְנָתַן צַוְּארֵי רַחְמָיו רְכוּבִי.

וְזָרַחְתִּי כְשֶׁמֶשׁ מִמְּעוֹנָיו – / וְהִנֵּה בָאֲבָדוֹן מַעֲרָבִי,

הֱבִיאַנִי שְׁאוֹל הַיּוֹם חֲדָרָיו / וְעִוָּה מֵחֲדָרָיו אֶת נְתִיבִי,

וְצוּרָיו חִבְּקוּ יַחַד יְצוּרַי – / הֲכִי מִמַּחֲצֵבָם מַחֲצֵבִי,

וּמָתְקוּ לִי כְצוּף רִגְבֵי נְחָלָיו / וְגָעַלְתִּי בְּיֵינִי וַחֲלָבִי,

וּבָחַרְתִּי טְמוּנֵי חוֹל כְּמַטְמוֹן / וּמָאַסְתִּי בְּמִכְמַנֵּי זְהָבִי,

וְנֵרַי דָּעֲכוּ כָּבוּ כְפִשְׁתָּן, / וְקָדַרְתִּי וְלֹא יִגַּהּ שְׁבִיבִי.

וְעַל פִּי הַזְּמָן אַעַן לְדוֹרְשַׁי / שְׁלוֹם קִבְרִי וְהַחוֹנִים סְבִיבִי:

שְׁעוּ מִנִּי, עֲדֵי מָה תִּקְרְאוּ לִי? / דְּעוּ כִּי יַד אֱלוֹהַּ נָגְעָה בִּי,

וּמָוֶת מֵחֲדַר אַלּוּף נְעוּרַי / כְּרֶגַע הֵן טְרָפַנִי כְלָבִיא

וְסָר מֶנְהוּ עֲדֵי עַד בִּטְּחוֹנִי / וְהִשְׁלַכְתִּי עֲלֵי קִבְרִי יְהָבִי,

וְכִסּוּ קוֹבְרַי פָּנַי בְּעָפָר / אֲשֶׁר הָיָה תְמוֹל מִדְרַךְ עֲקֵבִי!

וְאֶמְשֹׁךְ כָּל אֱנוֹשׁ אַחְרַי, וְיַחַד / יְבוֹאוּנִי מְתֵי חִשְׁקִי וְרִיבִי –

וְאֵל קָרָא לְבֵית מוֹעֵד לְכָל חַי / וְיַחַד יִגְוְעוּ חוֹטֵא וְנָבִיא,

עֲדֵי יָשִׁיב נְשָׁמוֹת לַפְּגָרִים, / וְאָז אֶרְאֶה פְנֵיכֶם עוֹד בְּשׁוּבִי.

וְאִם הִכְאִיב בְּמַכְאוֹבִי לְבַבְכֶם / אֲשֶׁר הָיָה בְאָמְנָה עִם לְבָבִי

וְהֵצִיף יָם דְּמָעוֹת עַל פְּנֵיכֶם / וּמַבּוּל הַבְּכִי אָמַר לְהָבִיא –

יְרַו קִבְרִי בְּטַל אוֹרוֹת, וְכָעֵת / לְצוּלַת דִּמְעֲכֶם יֹאמַר: חֳרָבִי!