בָּאנּו בַּצְּלִילִים, צְמֵאֵי תּוּגוֹת

נֶאֱצָלוֹת, פְּצוּעֵי עֵץ הַדַּעַת.

הַאִם רָוִית, נִרְפֵּאת? הַאִם נִרְגַּעַתְּ?

בָּאנּו בַּגְּוָנִים, הֲלוּמֵי מַרְאוֹת

נְעוּרִים, מְעֻלָּפִים פִּרְחֵי בֹּשֶׂם.

וְאַתְּ אָמַרְתְּ: יִשְׁלֶה לִבִּי בַּקֶּסֶם.

קֻלַּלְנוּ, כִּי לֹא חָבַרְנוּ לַשּׁוֹקְטִים.

הוֹמָה אַהֲבָה בִּגְבִיעֵנוּ כְּרַעַל,

וְנַפְתּוּלֵינוּ יֵרָאוּ כְּמַעַל.

שִׁכּוֹרֵי חֲלוֹם־בְּהָקִיץ, הָעוֹטִים

נְגִינוֹת וּצְבָעִים כִּמְעִיל תִּפְאֶרֶת,

עָגְמַת־תָּמִיד בְּעֵינֵיהֶם בּוֹעֶרֶת.

אָמְנָם, כַּאֲשֶׁר עַל הָעִיר הַזַּרְזִיף

יָרַד, זֶה יֵין מַלְכוּת שָׁמֵינוּ,

וְאַתְּ הֵרַמְתְּ הַסּוֹכֵךְ מֵעַל רָאשֵׁינוּ,

עָמַדְנוּ בַּמָּטָר כְּמוֹ בִּשְׂדֵה זִיו,

וְאָז כָּל תְּהוֹם בָּנוּ מְגֹעֶשֶׁת

שָׁקְטָה, כְּמוֹ דָבָר לֹא מְבַקֶּשֶׁת.

מַה יָּפִים בַּגֶּשֶׁם פִּרְחֵי הֲזָיוֹת.

הִנֵּה הַחֲלוֹם בּוֹ כִּמְעַט נִרְגַּעְנוּ.

הִנֵּה נוֹף בּוֹ מֵעוֹלָם לֹא נִפְרַדְנוּ.