הָיִיתֵי קוֹרֵעַ חַלּוֹנוֹת גְּבוֹהִים אֵלֶיךָ.

בְּהֶדֶר עָלִיתִי וּבְמוֹרָא אֶל מִגְדָּלֶיךָ.

אָמַרְתִּי, תִּפְאֶרֶת עֻזְּךָ בְּשִׁבְעַת רְקִיעִים,

וְעֹמֶק הָרוּחַ אֲשֶׁר בִּי מִיִּפְעַת הֵיכָלִים.

וְעַתָּה חֶדֶר קָטָן לִי. טַבְּעוֹת־עָשָׁן בִּמְלוֹאוֹ.

וְרֶגַע שֶׁל עָגְמָה אַחֲרֵי גִיל־שֶׁל־יוֹם לְבַלְּעוֹ.

אִם לַצְתִּי וְסַרְתִּי מִמִּצְווֹת וְרֹאשִׁי פָּרוּעַ,

כְּאֶבֶן בַּכֹּתֶל צִלְּךָ בְּקִרְבָתִי קָבוּעַ.