רְאֵה, אָבִינוּ, הֲרוֹצֶה אָדָם מַרְגּוֹעַ?

הַאִם רוֹצֶה הוּא אֲוִיר לוֹ יְחַיֵּךְ?

רוֹצֶה אָדָם לֹא כָּל־כַּךְ מַהֵר לִגְוֹעַ,

רוֹצֶה הוּא שֶׁמַּשֶּׁהוּ לוֹ יִשְׁתַּיֵּךְ.

וְאַף אֲנִי דַי לִי בְּעִיר עֲטוּרַת־אוֹר,

בְּאִוְשַׁת צַמֶּרֶת שֶׁל הָעֵץ הַגָּבוֹהַּ,

מִשְׁעוֹלֵי שָׂדוֹת רְחוֹקִים תָּמִיד לִזְכֹּר,

וְקוֹלוֹת בַּיַּעַר עוֹד וְעוֹד לִשְׁמֹעַ.