מִי יְתַנֶּה דַאֲבוֹן כְּנָפֶיהָ
שֶׁל צִפּוֹר פֶּתַע בַּחֶדֶר נִקְלְעָה?
תְּנַתֵּר, תִּתְלַבֵּט זוֹ הַכְּלוּאָה,
מִפִּנָּה אֶל פִּנָּה חַפֵּשׂ נוֹפֶיהָ.
הַיָּד הַטּוֹבָה דֶלֶת לָהּ פּוֹתַחַת.
רֶגַע כְּבָר מָצְאָה כִּמְעַט הַחִידָה.
מֵעֵבֶר לַסַּף הָיְתָה, אַךְ לֹא יָדְעָה,
וְחָזְרָה לַכֶּלֶא כְּמוֹ נִדַּחַת.
וְשׁוּב לַדְּרוֹר תִּתְלַבֵּט בְּלַהַט.