פָּנִים אֲחֵרוֹת לִבְנוֹת הַשִּׁיר

בְּעִתּוֹת הַתּוֹתָחִים.

עֲלִילָה עַזָּה מִצְחָן תָּאִיר,

הוֹמִיּוֹת בַּדְּרָכִים.

אֵי לֵב יִתְעַדֵּן בְּיִחוּדוֹ?

אַיֵּה קִסְמֵי הַפִּנּוֹת?

אֵין חֵפֶץ לְאִישׁ בִּדְבַר סוֹדוֹ,

לֹא עֵת לְסִתְרֵי גִנּוֹת.

אֶת גַּנֵּיךָ, גַּלֶּיךָ — נְעֹל,

וְאֶת פָּנֶיךָ צַמְצֵם.

יָרוּם חֵילְךָ לִימֵי הָעֹל,

וּזְרוֹעֲךָ תְּאַמְּצֵם.

בַּכֶּסֶא צְלִיל אֶל צְלִיל אֱגוֹר,

וְחוֹתְמוֹתֶיךָ הַטְמֵן.

עַד כָּלִיל יֵעָלֵם יוֹם מָגוֹר,

וּרְשׁוּת־יָחִיד שׁוּב תֵּאָמֵן.