לוגו
אִמְרוּ אֲשֶׁר סוֹד
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

מקור: שירמן – השירה העברית בספרד ובפרובאנס

על הגמול והחיים מעבר לקבר


אִמְרוּ, אֲשֶׁר סוֹד הָאֱמֶת דָּרָשׁוּ / וּלְבֵין עֲרָפֶל בַּחֲלוֹם נִגָּשׁוּ,

וּלְבֵין עֲרָפֶל בַּחֲלוֹם הִתְהַלְּכוּ / וּבְיוֹצְרָם בַּמַּחֲזֶה פָגָשׁוּ,

יִרְאֵי אֱלֹהִים דַּבְּרוּ עָלַי, וְאִם / אֵין מַעֲנֶה – עִמְדוּ וְהִתְבּוֹשָׁשׁוּ.

עִמְדוּ עֲמֹדוּ, עוֹבְדִים מֵאַהֲבָה, / אִישִׁים אֲסִירֵי דָת וְלֹא חֻפָּשׁוּ!

אֵי שׁוֹמְרֵי מִצְוָה, שְׁכֵחֵי תַאֲוַת / עוֹלָם וּמִבֵּית תַּעֲנוּג גֹּרָשׁוּ,

נִפְתִּים לְתוֹחֶלֶת מְשׁוּכָה – הַחֲיוּ / לִבּוֹת, אֲשֶׁר מִן הַגְּמוּל נוֹאָשׁוּ!

מַכַּת מְבוּכָה הֻכְּתָה נַפְשִׁי, וּבָהּ / הֻכּוּ מְתֵי לֵבָב וְלֹא חֻבָּשׁוּ,

הֻכּוּ מְתֵי לֵבָב וְאָז יִתַּמְּהוּ / בִּלְבַב אֱמוּנָתָם וְיִתְלֶחָשׁוּ,

וּמְכַחֲשִׁים בָּאֵל נְכוֹחוֹת יֹאמְרוּ, / עַד כִּי אֱמוּנוֹת מֵאֱנוֹשׁ יֶחְלָשׁוּ,

גַּם עַל לְשׁוֹנָם תּוֹכְחוֹת מוּסָר, אֲשֶׁר / בָּהֶם מְזִמּוֹת מַאֲמִין נוֹקָשׁוּ.

חוּשׁוּ לְעֶזְרָתִי, מְתֵי אֹמֶן, בְּעוֹד / שֵׂטִים לְהַטּוֹת מַחְשְׁבוֹתַי חָשׁוּ,

יֵצֵא דְבַר חָכְמָה, עֲדֵי יִצָּרְפוּ / דֵעוֹת לְבָבִי בוֹ וְיִתְאוֹשָׁשׁוּ.

מִן אָז נְבוּנוֹתִי בְּנַפְשִׁי תָהֳלָה / שָׂם הַזְּמָן, כִּי הַדְּבָרִים קָשׁוּ,

אָמְנָם הֱלִיצוּנִי מְחֻכָּמִים, וְעַל / גַבִּי בְּתוֹכְחוֹת אַהֲבָה חָרָשׁוּ:

״אִם בֶּאֱמוּנָה תָּמְכָה יָדְךָ, וּבָהּ / נִטְעֵי אֱמוּנוֹת לִבְּךָ שֹׁרָשׁוּ –

הֶרֶף, חֲכַם לֵב, פֶּן תְּלַהֵט מַדְקְרוֹת / חֶרֶב, בְּמַצְפּוּן דַּעְתְּךָ לֻטָּשׁוּ,

וּמְשֹׁל בְּרוּחָךְ, וַאֲשֶׁר עַל רוּחֲךָ / עוֹלָה – מְזִמּוֹת שִׂכְלְךָ יִכְבָּשׁוּ.

סַכֵּל עֲצַת נַפְשָׁךְ וְשׁוּב טֶרֶם פְּנוֹת / הַיּוֹם וְעַמּוּדֵי עֲנָנְךָ מָשׁוּ,

וּנְטֹשׁ דְּבַר מֶחְקָר – וְכַמָּה בַעֲלֵי / לֵבָב יְדִיעוֹת הַיְסוֹד נָטָשׁוּ.

בַּמֶּחְקָר נִשְׁתַּבְּשׁוּ הַיּוֹדְעִים, / כִּי שִׁבְּשׁוּם דֵּעוֹת וְיִשְׁתַּבָּשׁוּ,

אֶרְאֶה וּמֵהֶם אָבְדָה עֵצָה בְּיוֹם / אָבְדַן מְתֵי תִקְוָה וְיֵאָנָשׁוּ.

הַסְתֵּר מְזִמָּתְךָ וְהֶרֶף, פֶּן תְּגַל / סוֹד, רַעֲיוֹנֵי לִבְּךָ רָחָשׁוּ!

הַאַתְּ בְּתִמְהוֹן לֵב אֱלֵי בֵית הַמְּרִי, / כִּי שִׁחֲתוּ דַרְכָּם וְלֹא נֶעְנָשׁוּ?

אוֹ לִבְּךָ נִבְהַל לְמַסַּת שׁוֹחֲרֵי / הָאֵל, אֲשֶׁר אֶל שֵׁם כְּבוֹדוֹ חָשׁוּ?

יֵדַע לְבָבְךָ: לַזְּמָן מִנְהָג, אֲבָל / סוֹדוֹת בְּיַד יָמִים וְלֹא פֹרָשׁוּ!

גַּלְגַּל יְצוּרִים עַל מְחוּגָה יַהֲלֹךְ, / אֵלֶּה מְסִבּוֹתָיו וְלֹא נֶעְקָשׁוּ,

יִתְהַלְּכוּ עַל קַו מְסִבּוֹתָיו וְלֹא / יִתְיַלְּדוּ מִקְרִים וְיִתְחַדָּשׁוּ,

עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ, וְטוֹב צָפוּן אֱלֵי / חוֹכֶה – וְאִם הַמּוֹפְתִים בּוֹשָׁשׁוּ.

זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי אֱלֹהֵינוּ, וְעַל / הַפּוֹשְׁעִים בַּדֵּי שְׁאוֹל יִרְעָשׁוּ״.

כֹּה דִבְּרוּ עָלַי, וְכִמְעַט נָטְתָה / רַגְלִי, וְתִקְוָה רַעֲיוֹנַי נָשׁוּ.

אֶדֹּם לְמוֹכִיחִים, וְתוֹכָחוֹת בְּפִי / דוּמָם יְצָעֵקוּ וְיִתְגֹּעָשׁוּ –

וּבְכֵן לְקֵץ יָמִים מְלִיצַי מָשְׁכוּ / אוֹתִי וּמִמֵּי הַמְּבוּכָה מָשׁוּ.

לִמְשַׁחֲרֵי מוּסָר אֱמֹר, צִיר נֶאֱמָן: / כֶּן הוּא כְדִבְרֵיכֶם וְלֹא הָכְחָשׁוּ!

הוּכַן בְּעֵדֶן גַּן מְקוֹם שָׁם יַחֲנוּ / נַפְשׁוֹת טְהוֹרֵי לֵב וְיִנָּפָשׁוּ,

זִיו הַשְּׁכִינָה הַנְּשָׁמוֹת יַעֲטוּ / כִמְעִיל לְיוֹם מָוֶת וְיִתְלַבָּשׁוּ.

קוֹלִי אֲלֵיכֶם, כּוֹאֲבִים, יִתְחַפְּשׂוּ / בַאְפֵר מְבוּכָתָם וְיִתְפַּלָּשׁוּ,

בָּנוֹת תְקוֹנֵנָּה אֱלֵי מֵתִים, אֲשֶׁר / לִפְנֵי אֱלֹהִים לַעֲבֹד נִקְדָּשׁוּ:

עָזְבוּ יְרֻשּׁוֹת בַּעֲמַל אָדָם, וְעַל / נַחַל עֲדָנִים נַחֲלָה יִירָשׁוּ.

הַיּוֹדְעִים מָה אַחֲרֵי הַמָּוְתָה, / עַל פִּי תְכוּנוֹת חוֹלְפִים הָרְגָּשׁוּ,

אִמְרוּ שְׁלוֹם מֵתִים לְיוֹרֵד בַּבְּכִי, / אִמְרוּ, אֲשֶׁר סוֹד הָאֱמֶת דָּרָשׁוּ!