מקור: שירמן – השירה העברית בספרד ובפרובאנס
שְׁאֵלוּנִי: חֲכַם לֵבָב, וּמִי זֶה / אֲשֶׁר בֵּין טוֹב וּבֵין רַע לֹא יְבַקֵּר,
וְיָשִׁיר אֶל מְתֵי הַדּוֹר בְּכָבוֹד – / וְלִבּוֹ הָאֱמֶת אִזֵּן וְחִקֵּר?
הֲשִׁיבוֹתִים: מְיֻדָּעַי, אֲנִי הוּא, / אֲנִי הוּא הַמְשׁוֹרֵר הַמְשַׁקֵּר!