לוגו
נוֹזֵל מַסְרִיחַ – אוֹיֵב מַבְרִיחַ
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ שֶׁל עֲיָרָה בִּצְפוֹן אַמֶּרִיקָה

שׁוֹטֵט כֶּלֶב רָעֵב – נֹבַח. זֶה שְׁלשָׁה יָמִים יָצָא אֲדוֹנוֹ

לִדְרוֹם הָאָרֶץ לְחַפֵּשׂ לוֹ מִחְיָה, בִּגְלַל הַמְּצוּקָה וְהָעֹנִי

שֶׁהִשְׁתַּלְּטוּ בָּעֲיָרָה. אִישׁ לֹא אָסַף אֶת הַכֶּלֶב הֶעָזוּב

לְבֵיתוֹ, כִּי לְאִישׁ לֹא הָיָה בַּמֶּה לְפַרְנֵס אֶת נַפְשׁוֹת בְּנֵי

בֵיתוֹ. וּמֵאַיִן יִקַּח מְזוֹנוֹת לַכֶּלֶב?

יוֹמַיִם הִתְרוֹצֵץ הָכֶּלֶב וְחִפֵּשׂ אֶת בְּעָלָיו, אֲבָל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הֵצִיק לוֹ הָרָעָב עַד לִמְאֹד.

הַכֶּלֶב הִתְרוֹצֵץ בַּחֲצֵרוֹת בֵּין אַשְׁפַּתּוֹת.

אֲבָל לַשָּׁוְא הָיָה כָל עֲמָלוֹ. מִלְּבַד עֶצֶם יְבֵשָׁה וּגְרוּמָה

לֹא מָצָא דָבָר. נִסָּה הַכֶּלֶב לְעוֹרֵר רַחֲמִים בְּלֵב בְּנֵי הָאָדָם

וְעָמַד בַּפְּתָחִים. אֲבָל נִסְיוֹנוֹתָיו אֵלּוּ גָרְמוּ לוֹ יִסּוּרִים

נוֹסָפִים. הָאֲנָשִׁים חִבְּלוּ בּוֹ בְמַקְלוֹתֵיהֶם וּפַעַם גַּם

שָׁפְכוּ עָלָיו רוֹתְחִין. לֹא הָיְתָה לוֹ, לַכֶּלֶב, בְּרֵירָה. נָשָׂא

אֶת רַגְלָיו וַיִּבְרַח הַרְחֵק הַרְחֵק מֵהָעִיר וּמֵאֲנָשֶׁיהָ.

הוּא עָבַר גַּיְא אָרֹךְ, טִפֵּס עַל גִּבְעָה מְבֻתֶּרֶת

נְקִיקִים וַחֲרִיצִים. רֵיחַ מוּזָר עָלָה בְּאַפּוֹ. הוּא רִחְרַח

מִסָּבִיב, רָץ כַּמָּה עַשְׂרוֹת צְעָדִים וְנֶעֱמָד. הָיָה בָרוּר

שֶׁזֶּה רֵיחַ נְבֵלָה. נֹבַח לֹא טָעַם מֵעוֹלָם טַעַם נְבֵלָה. אֲבָל

הָרָעָב הַכָּבֵד אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ לִהְיוֹת בַּרְרָן. הוּא רִחְרַח שׁוּב

פְּעָמִים אֲחָדוֹת וּפָרַץ קָדִימָה. בְּאֶחָד מִנְּקִיקֵי הַגִּבְעָה

הָיָה קֵן שֶׁל פֶּרֶס.

עוֹף זֶה – עַל הַנְּבֵלָה פַּרְנָסָתוֹ. בְּעֵינָיו

הַחַדּוֹת יִרְאֶה אֶת הַנְּבֵלָה מִגָּבְהֵי מְרוֹמִים, יִצְלֹל כְּאֶבֶן

וִיפַלַּח בְּמַקּוֹרוֹ אֶת עוֹר הַפֶּגֶר לְמָלֵא אֶת קֵיבָתוֹ. אַחֲרָיו

בָּאִים שְׁאָר אוֹכְלֵי הַנְּבֵלוֹת וְיִקְּחוּ גַם הֵם חֶלְקָם.

הַפֶּרֶס הַנְּקֵבָה דָגְרָה עַל בֵּיצִים בַּקֵּן.

הַכֶּלֶב קָרַב אֶל הַנְּקִיק וְרָאָה אֶת הָעוֹף. עֵינָיו

הִתְלַקְּחוּ: מִיָּד יִשְׁבֹּר רַעֲבוֹנוֹ בָּעוֹף. יוֹנֵי הֵעִיר הֵן

אָמְנָם זְהִירוֹת וְאֵינָן נוֹתְנוֹת לְכֶלֶב לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶן. נֹבַח

יָדַע מֵהַנִּסָּיוֹן מַה קָשֶׁה לָצוּד יוֹנָה.

בִּרְאוֹתוֹ אֵת הַפֶּרֶס הֵחֵל מִתְגַנֵּב אֵלָיו לְאַט

לְאָט. בַּעֲצִירַת נְשִׁימָה הִתְקָרֵב לַקֵּן. הַנְּקֵבָה הַפֶּרֶס

הָיְתָה שְׁקֵטָה וּשְׁלֵוָה. הִיא הִתְבּוֹנְנָה בְּעֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת

בַּכֶּלֶב וְלֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ. נֹבַח הִתְעוֹדֵד וְקָרַב יוֹתֵר אֶל

הַפֶּרֶס, רִירוֹ יָרַד עַל שְׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה, קֵיבָתוֹ

הִתְכַּוְּצָה מִתְּחוּשַׁת הָרָעָב שֶׁהִתְגַּבְּרָה בוֹ לְמַרְאֵה

הַטָּרֶף. הַפֶּרֶס הוֹשִׁיט אֶת צַוָּארוֹ וּפָתַח אֶת מַקּוֹרוֹ.

נֹבַח חָרַק בְּשִׁנָּיו וְעָמַד לְזַנֵּק עַל טַרְפּוֹ.

הַפֶּרֶס לֹא נִקֵּר אֶת אוֹיְבוֹ בַּמַּקּוֹר, לֹא שִׁלַח בּוֹ אֶת

צִפָּרְנָיו. הוּא כָּפַף אֶת צַוָּארוֹ הָאָרֹךְ וּפָתַח אֶת מַקּוֹרוֹ

לִרְוָחָה, וְקלוּחַ נוֹזֵל מַסְרִיחַ נִשְׁפַּךְ עַל הַכֶּלֶב

הַנִּדְהָם.


ג קובץ 7.png

הַלָּהּ הֻפְתַּע מִסִּילוֹן מַבְאִישׁ זֶה וְנִרְתָּע.

אֲבָל הָרָעָב הִכְרִיחָהוּ לְנַסּוֹת שׁוּב אֶת מַזָּלוֹ. הוּא הִתְקָרֵב

לַטֶּרֶף. קִלּוּחַ מַבְאִישׁ נוֹסָף נִשְׁפַּךְ עָלָיו. הַכֶּלֶב נָסוֹג

אָחוֹר. הוּא הִסְתַּכֵּל לִצְדָדִין, הִתְרַחֵק קְצָת, עָמַד מְהֻרְהָר,

כְּאִלּוּ שָׁקַל בְּנַפְשׁוֹ, הֲיַחְזֹר וְיִתְנַפֵּל, אִם לָאו. חָזַר

וְקָפַץ, וְשׁוּב קִדֵּם אֶת פָּנָיו זֶרֶם שֶׁל נוֹזֵל מַבְאִישׁ.

הַכֶּלֶב הִתְהַפֵּך, נָפַל, קָפַץ, נָשָׂא אֶת רַגְלָיו וַיִּבְרַח. וְגַם

בְּאוֹתוֹ יוֹם לֹא בָא אֹכֶל אֶל פִּיו.


_________________


בִּנְתִיב הֶהָרִים עוֹבֶרֶת שַׁיָּרָה שֶׁל בְּהֵמוֹת לֹא

גְבוֹהוֹת שֶׁהָיְתָה בָהֶן מֵעֵין מְזִיגָה שֶׁל כִּבְשָׂה

וְגָמָל.

הַבְּהֵמוֹת הִתְהַלְּכוּ בִכְבֵדוּת וּבַעֲצַלְתָּיִם.

צֶמֶר אָרֹךְ וְסָמִיךְ כִּסָּה אֶת אֶבְרֵיהֶן וְרָאשֵׁיהֶן הַקְּטַנִּים.

אָזְנֵיהֶן הָאֲרֻכּוֹת נָחוּ עַל צַוְּארֵיהֶן, הָאֲרֻכִּים וְהָרְחָבִים.

אֵלֶּה הָיוּ לַמּוֹת. כָּל אַחַת מֵהֶן הָיְתָה טְעוּנָה שַׂקִּים

מְלֵאִים סְחוֹרָה.

אֶ אֶ אֶ! – צָעֲקוּ הַמְחַמְּרִים, אִינְדִיאָנִים

דְּרוֹם אַמֶּרִיקָאִים. הַלַּמּוֹת הָלְכוּ בִּמְפֻזָּר. הֵן תָּלְשׁוּ

בְדַרְכָּן עֵשֶׂב וַעֲלֵי שִׂיחִים וְהָיוּ נֶעֱמָדוֹת וּמַבִּיטוֹת

מְמֻשָּׁכוֹת אֵי־שָׁם קָדִימָה. בִּרְגָעִים אֵלֶּה אֵין כְּדַאי לְהָאִיץ

בָּהֶן: הַלַּמּוֹת הֵן קַפְּרִיסִיּוֹת. לִשְׁעַת הָעֶרֶב הִגִּיעָה

הַשַּׁיָּרָה לְעֵמֶק רְחַב יָדָיִם. בִּשְׁרִיקוֹת וּבִצְעָקוֹת

הִזְעִיקוּ הַמְחַמְּרִים אֶת הַלַּמּוֹת לְמָקוֹם אֶחָד. פָּרְקוּ אֶת

מִטְעָנָן, הִדְלִיקוּ מְדוּרָה וְהִרְתִּיחוּ מַיִם בִּדְוָדִים

קְטַנִּים.

הַלַּמּוֹת נָחוּ אַחֲרֵי הֲלִיכָה בְּמֶשֶׁךְ יוֹם

תָּמִים. אֲחָדוֹת רָבְצוּ וְהֶעֱלוּ גֵרָה בִּמְתִינוּת, אֲחֵרוֹת

שׁוֹטְטוּ עַל פְּנֵי הָעֵמֶק וְצָבְטוּ לִרְגָעִים עֵשֶׂב.

כִּמְעַט הֶחֱשִׁיךְ, בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְגַּלָּה

מֵאֲחוֹרֵי הָעֵץ רֹאשׁ עָגֹל בַּעַל שָׂפָם. בְּצֵל הָעֵץ נִרְאָה וְלֹא

נִרְאָה גוּפוֹ הַמְנֻמָּר שֶׁל הַיַּגּוּאַר.

בְּנֵי הָאָדָם לֹא הִבְחִינוּ בַטּוֹרַף, אֲבָל

הַלַּמּוֹת הִרְגִּישׁוּ בַדָּבָר. אַף אַחַת מֵהֶן לֹא קָמָה מֵרִבְצָהּ.

אֲבָל כֻּלָן הִפְנוּ אֶת רָאשֵׁיהֶן לְעֵבֶר הָעֵץ. הַיַּגּוּאַר זִנֵּק.

הוּא נָפַל כִּמְעַט לְאֶמְצַע הַשַּׁיָּרָה.

טְפוּ, טְפוּ, טְפוּ…

בָּרָד שֶׁל יְרִיקוֹת כְּבֵדוֹת הוּעַף עַל הַטּוֹרֵף.

עִבְרוּ רַק שְׁנִיּוֹת אֲחָדוֹת וְהַיַּגּוּאַר הָיָה כִּמְעַט מְכֻסֶּה

בְתַעֲרֹבֶת יְרֻקָּה שֶׁל רֹק וְגֵרָה. הַלַּמוֹת יָרְקוּ בְּלִי הֶרֶף.

הָרֹק הִתְעוֹפֵף רָחוֹק וְהִשְׁמִיעַ קוֹל שִׁכְשׁוּךְ בְּהִתָּקְלוֹ

בְּעוֹר הַחַיָּה.

הַטּוֹרֵף נִלְחַץ לָאֲדָמָה. עֵינָיו נוֹצְצוּ בְזָדוֹן,

זְנָבוֹ טָפַח עַל פְּנֵי הַדֶּשֶׁא. הוּא לֹא יָכֹל לְסַמֵּר אֶת שְׂעָרוֹ

וְאֶת שְׂפָמוֹ – הַכֹּל הָיָה דָּבוּק וּמְלֻכְלָךְ בָּרֹק הַסָּמִיךְ

וְהַדָּבִיק. הַלַּמּוֹת הִמְשִׁיכוּ לִירוֹק.

הַיַּגּוּאַר הִתְרוֹמֵם, נָהַם בְּקוֹל רָם, עָמַד

לְזַנֵּק עַל טַרְפּוֹ. אַךְ יְרִיקָה נוֹסֶפֶת הִדְבִּיקָה וְסָתְמָה אֶת

עֵינָיו. מֻכֶּה סַנְוֵרִים הִתְגַּלְגֵּל הַטּוֹרֵף עַל הָעֵשֶׂב. צְחוֹק

הַמְחַמְּרִים נִשָּׂא בְעִקְבוֹת הַיַּגּוּאַר הַבּוֹרֵחַ. הַלַּמּוֹת

הִפְנוּ אֶת רָאשֵׁיהֶן וְהִבִּיטוּ מְמֻשָּׁכוֹת לְעֵבֶר הַבּוֹרֵחַ.

אַחַר כַּךְ הוֹרִידוּ רָאשֵׁיהֶן וְהִתְחִילוּ מַעֲלוֹת גֵּרָה.

יְרִיקוֹת הַלַּמּוֹת שִׁמְּשׁוּ נֶשֶׁק מָגֵן מְצֻיָּן

נֶגֶד הַצִּפָּרְנַיִם הַחַדּוֹת וְהַשִּׁנַּיִם הַמְמֹרָטוֹת שֶׁל

הַטּוֹרֵף.


וְהִנֵּה מַה שֶׁסִּפֵּר נַעַר אַמֶּרִיקָאִי:

הַשֶּׁמֶשׁ זֶה עַתָּה בָּאָה. הָלַכְתִּי דֶרֶךְ יַעַר

הַבַּיְתָה. פִּתְאֹם רָאִיתִי בַשְּׁבִיל בַּעַל חַי יָפֶה וְלֹא גָדוֹל.

מֵעוֹלָם לֹא נִזְדַּמֵּן לִי לִרְאוֹת כְּמוֹתוֹ. בַּעַל הַחַי לֹא בָרַח.

עָבַרְתִּי עַל יָדוֹ. הוּא נֶעֱמַד וְהִתְבּוֹנֵן בִּי, כְּאוֹמֵר:

“בּוֹא, תְּלַטְּפֵנִי”. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְהוּא הִפְשִׁיל אֶת זְנָבוֹ

הַיָּפֶה וְהַשָּׂעִיר. הִתְכּוֹפַפְתִּי וּתְפַשְׂתִּיו. כְּהֶרֶף עַיִן

נִשְׁפַּךְ עַל יָדַי וְעַל בְּגָדַי קלוּחַ נוֹזְלִים מַסְרִיחִים. אֵינִי

זוֹכֵר, אֵיךְ הִרְפֵּיתִי מִבַּעַל הַחַי וְאֵיזוֹ הַדֶּרֶךְ הִגַּעְתִּי

הַבָּיְתָה. אַךְ פָּתַחְתִּי הַדֶּלֶת וְהַסֵּרָחוֹן הִתְפַּשֵּׁט בְּכָל

הַחֲדָרִים. הוֹצִיאוּנִי לֶחָצֵר, הִפְשִׁיטוּנִי עָרֹם, רְחָצוּנִי

בְּמַיִם רַבִּים וְחָזְרוּ וּרְחָצוּנִי וְהָרֵיחַ הָאָיֹם לֹא פָּג. אֶת

הַחֲדָרִים אִוְרְרוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלָּיְלָה. כֹּה חָזָק וְאָיֹם

הָיָה הָרֵיחַ. כַּךְ הִכַּרְתִּי אֶת הַבּוֹאֵשׁ הָאַמֶּרִיקָאִי.

הוּא אֵינוֹ בוֹרֵחַ מִפְּנֵי אוֹיְבָיו, אֵינוֹ

מִצְטוֹדֵד אֲפִילוּ. הוּא עוֹמֵד לוֹ, מַגְבִּיהַּ כְּנֵס אֶת זְנָבוֹ

הַשָּׂעִיר וּמְחַכֶּה. יִקְרַב הָאוֹיֵב – וְקלוּחַ נוֹזֵל מַסְרִיחַ

יִשָּׁפֵךְ עָלָיו.


ג קובץ 10.png

בַּעַל נֶשֶׁק מָגֵן כָּזֶה יָכֹל לְטַיֵּל לָבֶטַח

בַּיַּעַר בְּאֵין מַחֲרִיד. זַנֵּי בּוֹאֲשִׁים שׁוֹנִים מְצוּיִים

בְּאַמֶּרִיקָה וּבְאַסִּיָּה (בְּאִיֵּי בּוֹרְנֶיאוֹ וְסוּמַטְרָה,

בַּלְּבָנוֹן וּבְעוֹד מְקוֹמוֹת). בְּאַפְרִיקָה יֵשׁ נְמִיּוֹת

בּוֹאֲשׁוֹת.

סְקוֹנְסְ – זֶה זַן מְפֻרְסָם שֶׁל בּוֹאֵשׁ אַמֶּרִקָאִי

הַמִּצְטַיֵּן בְּפַרְוָתוֹ הַטּוֹבָה. הַצַּיָּדִים הַיּוֹצְאִים לְצוּדוֹ

נִזְהָרִים בְּאוֹפֶן מְיֻּחָד מִפְּנֵי סִילוֹנוֹ הַבּוֹאֵשׁ.

אֶת הַבּוֹאֵשׁ אֶפְשָׁר לְבַיֵּת בְּנָקֵל, אָז הוּא

נוֹתֵן לְלַטְּפוֹ וּלְקַחְתּוֹ בַּיָּדַיִם. אֲבָל אִם יַעֲלֶה עַל

דַּעְתְּךָ לִנְגֹּעַ בּוֹ לְרָעָה, יַתִּיז אֶת בָּאֳשׁוֹ וְתִצְטָרֵךְ

לִבְרוֹחַ מִן הַבָּיִת.

לַבּוֹאֵשׁ סִמָּן מְיֻחָד – בַּהֶרֶת לְבָנָה תַּחַת

זְנָבוֹ. מִתְקָרֵב אוֹיֵב וְהַבּוֹאֵשׁ מַפְנֶה אֵלָיו אֶת אֲחוֹרָיו

וּמַפְשִׁיל אֶת זְנָבוֹ. הוּא כְּאִלּוּ אוֹמֵר וּמַזְהִיר: "הַבֵּט!

רָאִיתָ אֶת הַבַּהֶרֶת? הִזָּהֵר!". הַבַּהֶרֶת מִתַּחַת לַזָּנָב – אוֹת

הִיא. אוֹת אַזְעָקָה! אִם הָאוֹיֵב מַכִּיר אֶת הַבּוֹאֵשׁ וּתְכוּנָתוֹ,

הֲרֵיהוּ מַכִּיר אֶת הַשֶּׁלֶט וּמִיָּד יָסוּר הַצִּדָּה. אִם אֵינוֹ

בַעַל נִסָּיוֹן וְיִתְקָרֵב, הֲרֵי יֻתַּז עָלָיו הַמִּיץ הַמַּסְרִיחַ

וְזָכֹר יִזְכֹּר לְהַבָּא אֶת אוֹת הָאַזְעָקָה – הַבַּהֶרֶת – וְיִזָּהֵר

בְּכָל יְמֵי חַיָּיו.


רַבִּים הֵם בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַמִּתְגּוֹנְנִים

בְּאֶמְצָעוּת הָרֵיחַ הָרָע. מִתַּחַת לָאֲבָנִים אוֹ קְלִפּוֹת הָעֵצִים

מְצוּיוֹת חִפּוּשִׁיוֹת קְטַנּוֹת. הֵן אֲדֻמּוֹת וְכַנְפֵי הַחֲפִיָּה

שֶׁלָהֶן כְּחֻלּוֹת. אַךְ פָּגַעְתָּ בְּאַחַת מֵהֶן וְהִיא מַפְרִישָׁה

מֵהַקָּצֶה הָאֲחוֹרִי שֶׁל בִּטְנָה נוֹזֵל מַסְרִיחַ הַמִּתְפַּשֵּׁט

כְּתִמְרוֹת עָשָׁן. בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה נִשְׁמַע גַּם קוֹל נֵפֶץ, לָכֵן

קָרְאוּ לָהּ: הַחִפּוּשִׁית הַמַּפְצִיצָה. הִיא מְצוּיָה בְּאֵירוֹפָּה

הַתִּיכוֹנָה וְהַדְּרוֹמִית.

הִנֵּה רוֹדֵף לוֹ אַחֲרֶיהָ אוֹיֵב – חִפּוּשִׁית

טוֹרֶפֶת. עוֹד רֶגַע קָט וְתַשִּׂיג אֶת קָרְבָּנָהּ. וּפִתְאֹם קוֹל

נֶפֶץ, תִּמְרוֹת עָשָׁן, הָאוֹיֵב נֶעֱמָד מְחֻתָּל עָשָׁן וּבֵינָתַיִם

נֶעֱלַם הַמַּפְצִיץ.


קַרְפָּדַת הַסּוּף הַמְּצוּיָה בְּאֵירוֹפָּה

הַמַּעֲרָבִית יוֹדַעַת לָרוּץ עַל אַרְבַּע כְּעַכְבָּר.

כְּשֶׁמִּתְנַפְּלִים עָלֶיהָ הִיא מִתְאַמֶּצֶת בְּכָל כֹּחוֹתֶיהָ

לִבְרֹחַ. אִם אֵינָהּ מַצְלִיחָה, הִיא מְקַמֶּטֶת אֶת עוֹרָהּ

וּמַפְרִישָׁה רִיר מְיֻחָד הַמְּכַסֶּה כְּקֶצֶף לָבָן אֶת כָּל גּוּפָהּ

וּמֵפִיץ רֵיחַ לֹא נָעִים הַמַּבְרִיחַ אֶת הָאוֹיֵב.

הִנֵּה כִּי כֵן מְשַׁמֵּשׁ הָרֵיחַ הָרָע אֶמְצָעִי מָגֵן

לְבַעֲלֵי חַיִּים. מוּבָן אֵין זֶה מַצִּיל אוֹתָם מִכָּל אוֹיְבֵיהֶם,

כִּי אִם מֵאוֹיְבִים מְסֻיָּמִים, אַךְ גַּם זוֹ לְטוֹבָה.