לוגו
הַזְּבוּב
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

בְּשָׁבוּעַ הַבְּרִיאוּת סִדְּרוּ בְּבֵית הַסֵּפֶר

תַּעֲרוּכָה שֶׁל תְּמוּנוֹת וּכְתָבוֹת הַמְסַפְּרוֹת עַל עֵרֶךְ

הַנִּקָּיוֹן לִבְרִיאוּת הַגּוּף. לְאַחַד הַמְּקוֹמוֹת הַמְכֻבָּדִים

בְּיוֹתֵר בְּתַעֲרוּכָה זוֹ זָכָה הַזְּבוּב. “הַשְׁמֵד אֶת הַזְּבוּבִים”

הִכְרִיזָה כְּתֹבֶת גְּדוֹלָה וְעַל יָדָהּ צִיּוּרֵי זְבוּבִים

הָעוֹבְרִים מִמְּקוֹמוֹת לִכְלוּךְ אֶל הַמְּזוֹנוֹת וּמְזַהֲמִים אוֹתָם.

"הַזְּבוּב מַעֲבִיר אֶת הַטִּיפוּס וְהַגַּרְעֶנֶת – הִכְרִיזָה כְּתֹבֶת

שְׁנִיָּה – מָוֶת לַזְּבוּבִים!"

אָמְנָם שָׂנֵאתִי אֶת הַזְּבוּבִים וְאֶת זִמְזוּמָם

הַטַּרְדָנִי. יֵשׁ אֲשֶׁר תָּקוּץ נַפְשִׁי בִּימֵי הָאוֹר וְהַחֹם

בִּגְלַל הַזְּבוּבִים הַמְּצִיקִים. בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֵין מָנוֹס

מֵהֶם; בַּחֶדֶר, בֶּחָצֵר, בָּרְחוֹב. אֲבָל לֹא שִׁעַרְתִּי לִי, שֶׁכֹּה

רַב הַנֶּזֶק שֶׁהַיְּצוּרִים הָעֲלוּבִים הָאֵלֶּה גּוֹרְמִים לָנוּ.

וּבְכֵן מִלְחָמָה בַּזְּבוּבִים. אֲבָל עַל הַלּוֹחֵם לְהַכִּיר אֶת

הָאוֹיֵב. עָלָיו לָדַעַת אֶת דַּרְכֵי חַיָּיו, הִתְרַבּוּתוֹ

וְהִתְפַּשְּׁטוּתוֹ, כְּדֵי לִמְצֹא דְרָכִים לְהַשְׁמָדָתוֹ.

דִּבַּרְתִּי עִם חַבְרֵי וַעֲדַת הַבְּרִיאוּת בְּבֵית הַסֵּפֶר,

וְהֶחְלַטְנוּ לִפְנוֹת אֶל הַמּוֹרֶה לְטֶבַע וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סֵפֶר

אוֹ תְּמוּנוֹת עַל חַיֵּי הַזְּבוּב.

הַמּוֹרֶה חִיֵּךְ לוֹ מִתּוֹךְ רָצוֹן. כַּנִּרְאֶה מָצָא

חֵן בְּעֵינָיו הַדָּבָר, שֶׁאָנוּ רוֹצִים לְהִתְעַמֵּק בָּעִנְיָן

וְלַחֲקֹר אֶת חַיֵּי בַּעַל הֶחָי, שֶׁאָנוּ דָּנִים עָלָיו. הוּא

הִזְמִינַנּוּ לְפִנַּת הַחַי וְאָמָר: – "הִנֵּה כַּאן נֵתַח בָּשָׂר

שֶׁהֵבִיאוּ לְהַאֲכִיל אֶת הָעָיִט. נִקַּח מִמֶּנּוּ חֲתִיכֹנֶת

וְנַנִּיחַ עַל אַחַת הַצַּלָּחוֹת בְּמָקוֹם גָּלוּי". אָמַר וְעָשָׂה.

אַחַר כָּךְ שָׁלַח תַּלְמִיד אֶחָד לְהָבִיא בְּתוֹךְ צַלַּחַת מְעַט

מִזֶּבֶל סוּסִים טָרִי אֲשֶׁר בָּרְחוֹב. גַּם אֶת הַצַּלַּחַת הַזֹּאת

הִנִּיחַ בְּמָקוֹם גָּלוּי. – "וְעַתָּה – פָּנָה אֵלֵינוּ וְאָמָר –

הִתְאַזְּרוּ בְּסַבְלָנוּת עַד לְמָחָר. מָחָר בְּשָׁעָה זוֹ תָּבוֹאוּ

וְתִלְמְדוּ פֶּרֶק בְּתוֹרַת הַזְּבוּב. לֹא הָיְתָה לָנוּ בְּרֵירָה

אֶלָּא לְחַכּוֹת בְּקֹצֶר רוּחַ לַמָּחָר. כְּשֶׁהִתְבּוֹנַנּוּ לְמָחֳרָת

בִּשְׁתֵּי הַצַּלָּחוֹת רָאִינוּ וְהִנֵּה בִּשְׁתֵּיהֶן שׁוֹרְצוֹת

רִמּוֹת, גַּם בַּבָּשָׂר הַמַּבְאִישׁ וְגַם בְּגֶלְלֵי הַסּוּס. הָרִמָּה

לְבָנָה וּמְחֻסֶּרֶת רַגְלָיִם. קְצֵה גּוּפָהּ הַקִּדְמִי מְחֻדָּד

וְקָצֶהָ הָאֲחוֹרִי קֵהֶה כְּאִלּוּ חָתוּךְ. הִסְתַּכַּלְנוּ בָּרִמּוֹת

בִּזְכוּכִית מַגְדֶּלֶת וְרָאִינוּ, שֶׁבַּקָּצֶה הַקִּדְמִי הַמְחֻדָּד

יֵשׁ כְּעֵין קָרֶס. בַּקֶּרֶס הַזֶּה הָרִמָּה נוֹבֶרֶת בַּבָּשָׂר

הַנִּרְקָב אוֹ בַּזֶּבֶל וְאוֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ. בַּקֶרֶס הִיא גַם

נֶעֱזֶרֶת בִּשְׁעַת תְּנוּעוֹתֶיהָ, הַנַּעֲשׂוֹת בְּעִקָּר עַל יְדֵי

פִּתּוּלֵי הַגּוּף. מִיּוֹם לְיוֹם גָּדְלוּ הָרִמּוֹת.

לְאַחַר 6־5 יָמִים מָצָאנוּ בַּצַּלָּחוֹת עַל יַד

הַגְּלָלִים וְהַבָּשָׂר מְעַט אֲדָמָה. אֲדָמָה זוֹ הִנִּיחוּ כָּאן

הָעוֹבְדִים בְּפִנַּת הַחַי לְפִי הוֹרָאוֹת הַמּוֹרֶה. הָרִמּוֹת

נֶעֶלְמוּ בְּרֻבָּן.

– “מַה קָרָה?” שָׁאַלְנוּ מֻפְתָּעִים. עֻזִּי, הַמָּצוּי

תָּמִיד בְּפִנַּת הַחַי, חִיֵּךְ וְאָמַר: – "אַל תִּדְאֲגוּ. לֹא קָרָה

דָּבָר לָרִמּוֹת. הֵן חָדְרוּ לָאֲדָמָה". חִטַּטְנוּ בָּאֲדָמָה

וּמָצָאנוּ בְּתוֹכָהּ כְּעֵין חֲבִיּוֹנוֹת לְבָנוֹת וְגַם חוּמוֹת –

"הָרִמּוֹת הִתְגַּלְּמוּ בָּאֲדָמָה – הִסְבִּיר לָנוּ עֻזִּי –

וְקִבְּלוּ צוּרַת חֲבִיּוֹנָה לְבָנָה הַהוֹלֶכֶת וְהוֹפֶכֶת חוּמָה".

וְעַתָּה שִׂימוּ אֶת הַגְּלָמִים – הַחֲבִיּוֹנוֹת לְתוֹךְ 2 צִנְצָנוֹת

סְגוּרוֹת בְּמִלְמָלָה. בְּצִנְצֶנֶת אַחַת הַגְּלָמִים מֵהָרִמּוֹת

שֶׁהִתְפַּתְּחוּ בַבָּשָׂר וּבַשְּׁנִיָּה – הַגְּלָמִים שֶׁל הָרִמּוֹת

שֶׁהִתְפַּתְּחוּ בַּזֶּבֶל. שָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ. כַּעֲבוֹר 5־4 יָמִים

מָצָאנוּ בְּתוֹךְ הַצִּנְצָנוֹת זְבוּבִים. בְּאַחַת הָיוּ זְבוּבִים

גְּדוֹלִים וְצִבְעָם כָּחוֹל. אֵלֶּה הָיוּ זְבוּבֵי הַבָּשָׂר.

בַּשְּׁנִיָּה – הָיוּ זְבוּבֵי בָּיִת. הַחֲבִיּוֹנוֹת הָיוּ רֵיקוֹת

וּפְתוּחוֹת בִּקְצֵהֶן הָעֶלְיוֹן דֶּרֶךְ בּוֹ יָצְאוּ

הַזְּבוּבִים.

וּבְכֵן לָמַדְנוּ עַל הִתְפַּתְּחוּת הַזְּבוּב.

הַנְּקֵבָה הַזְּבוּב מְטִילָה בֵּיצִים לְתוֹךְ זֶבֶל אוֹ אַשְׁפָּה.

מִסְפַּר הַבֵּיצִים רָב. יֵשׁ שֶׁהַנְּקֵבָה מְטִילָה כְּ־100 בֵּיצִים.

מֵהֶן מִתְפַּתְּחוֹת רִמּוֹת הַהוֹפְכוֹת לִגְלָמִים וּמִן הַגֹּלֶם

מִתְבַּקֵּעַ הַזְּבוּב הַמְבֻגָּר. מַשְׁמַע – גִּלְגּוּל שָׁלֵם.

הַזְּבוּב הַמְּבֻגָּר מְכֻסֶּה עוֹר קָשֶׁה שֶׁל כִיטִין וְלָכֵן אֵינוֹ

גָּדֵל. – "וּמַדּוּעַ אָנוּ רוֹאִים זְבוּבִים בַּעֲלֵי גֹּדֶל שׁוֹנֶה? –

הִקְשָׁה אֶחָד מֵאִתָּנוּ, – חָשַׁבְתִּי שֶׁהַקְּטַנִּים גְּדֵלִים

וְהוֹפְכִים בִּרְבוֹת הַיָּמִים לִזְבוּבִים גְּדוֹלִים!" – "וּבְכֵן,

הוֹצֵא טָעוּת זוֹ מִלִּבָּךְ. מִינֵי זְבוּבִים שׁוֹנִים וְזַנֵּי

זְבוּבִים נִבְדָּלִים רָאִיתָ. לְכָל מִין וּלְכָל זַן גֹּדֶל, צֶבַע

וְצוּרָה שׁוֹנִים. יֵשׁ אַלְפֵי מִינִים וְזַנִּים שֶׁל

זְבוּבִים".


ד קובץ 8.png

אֶת הַהֶסְבֵּרִים עַל הַזְּבוּבִים נוֹתְנִים לָנוּ

מִיכָה, עֻזִּי וְדָן – חַבְרֵי הַחוּג לְחֵקֶר הַחַי בְּפִנַּת הֶחָי,

הָעוֹסְקִים בִּמְסִירוּת בְּטִפּוּל בְּבַעֲלֵי הַחַי וּבַהֲזָנָתָם.

עֻזִּי אוֹמֵר: – "אָמְנָם מַכַּת הַזְּבוּבִים מַכָּה קָשָׁה הִיא, אֲבָל

לוּלֵא הַזְּבוּבִים לֹא הָיָה מָזוֹן לְהַרְבֵּה בַּעֲלֵי־חַי

הַמַּשְׁמִידִים אוֹתָם בַּהֲמוֹנִים. גַּם רִמַּת הַזְּבוּבִים

מְשַׁמֶּשֶׁת חֹמֶר מָזוֹן לִיצוּרִים רַבִּים. הִנֵּה אֲנַחְנוּ בְּפִנַּת

הַחַי מְגַדְּלִים אֶת הָרִמּוֹת לַהֲזָנַת הַלְּטָאוֹת, הַשְּׂמָמִיּוֹת,

הַנְּחָשִׁים וְצִפֳּרִי הַשִּׁיר שֶׁבִּרְשׁוּתֵנוּ. לְשֵׁם זֶה אָנוּ

אוֹסְפִים זֶבֶל סוּסִים וּבְהֵמוֹת טָרִי וּמְנִיחִים אוֹתוֹ בְּמָקוֹם

פָּתוּחַ בַּשֶּׁמֶשׁ. אֲבָל לֹא רַק בְבָשָׂר וּבִגְלָלִים תִּמְצְאוּ אֶת

רִמּוֹת הַזְּבוּבִים. הִזָּכְרוּ נָא בַּשְּׁזִיפִים הָרְקוּבִים

בְּמִקְצָת וּבְתַפּוּחֵי הַזָּהָב בְּסוֹף עוֹנַת הַחֹרֶף".

– "אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר! – מְאַשֵּׁר יִצְחָק – אוֹתוֹ

הַמַּרְאֶה שֶׁל הָרִמָּה הַמְחֻדָּדָה בְּקָצֶהָ הַקִּדְמִי יֵשׁ

לַ“תּוֹלָעִים”, הֵן הָרִמּוֹת, שֶׁאָנוּ מוֹצְאִים בַּפֵּרוֹת".

עַל גַּבֵּי הָאֲדָמָה שֶׁעַל יַד הַגְּלָלִים

בַּצַּלַּחַת הָיְתָה צִנְצֶנֶת הֲפוּכָה וּבָהּ הִתְעוֹפְפוּ וְזִמְזְמוּ

זְבוּבִים רַבִּים. דָּן הִצְבִּיעַ עָלֶיהָ וְאָמַר: "בְּצִנְצֶנֶת זוֹ

אָנוּ צוֹבְרִים אֶת הַזְּבוּבִים הַמִּתְבַּקְּעִים מִן הַגְּלָמִים

אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה בַּצַּלַּחַת. הַזְּבוּבִים אוֹהֲבִים אוֹר

וְלָכֵן הֵם עָפִים אֶל הַצִּנְצֶנֶת הַשְּׁקוּפָה לְמַעְלָה בִּרְצוֹתָם

לָעוּף לַמֶּרְחָב. אֶת הַזְּבוּבִים הָאֵלֶּה אָנוּ שָׂמִים לְתוֹךְ

אַרְגַּז־הָרֶשֶׁת שֶׁל הַצְּפַרְדְּעִים הַצָּדוֹת אוֹתָם וְנִזּוֹנוֹת

בָּהֶם".

– "אָכֵן – הֵעִיר שׁוּב יִצְחָק – הַזְּבוּבִים

נִמְשָׁכִים לְמָקוֹם מוּאָר. לָכֵן עוֹבְרִים הַזְּבוּבִים מֵחֶדֶר

שֶׁמְּגִיפִים בּוֹ אֶת הַתְּרִיסִים לְחֶדֶר מוּאָר".

כַּךְ לָמַדְנוּ בְּאֹפֶן הִסְתַּכְּלוּתִי פֶּרֶק

בְּחַיֵּי הַזְּבוּבִים. הֲבִינֹנוּ אָז, מַדּוּעַ רַבִּים כָּל כַּךְ

הַזְּבוּבִים בְּקִרְבַת אֻרְוָה, רֶפֶת אוֹ דִּיר. תֵּאַרְתִּי לְעַצְמִי

שֶׁבְּדִירוֹת מֻזְנָחוֹת, שֶׁבָּהֶן מִתְגּוֹלְלִים שְׁיָרֵי בָּשָׂר,

פֵּרוֹת וּשְׁאָר מִינֵי אַשְׁפָּה וְכֵן בַּחֲצֵרוֹת שֶׁאַשְׁפָּתָן

מְרֻבָּה יֵשׁ כַּר נִרְחָב לְגִדּוּל הַמַּזִּיקִים הָאֵלֶּה.

לָכֵן הֶחְלַטְנוּ לְהוֹסִיף לַתַּעֲרוּכָה טַבְלָה נוֹסֶפֶת וּבָהּ הַכְּתֹבֶת:

אַל תַּשְׁאִירוּ בַּדִּירָה וּבֶחָצֵר שְׁיָרֵי מָזוֹן וּפֵרוֹת

וְלֹא יִהְיֶה מָקוֹם לַזְּבוּבָה לְהָטִיל בּוֹ אֶת בֵּיצֶיהָ הַמְרֻבּוֹת!

עַתָּה הִסְתַּכַּלְנוּ בְרֹב עִנְיָן בַּתְּמוּנָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַזְּבוּב אֲשֶׁר בַּתַּעֲרוּכָה.

אָנוּ מִסְתַּכְּלִים וְחַבְרֵי הַחוּג לְטֶבַע מַסְבִּירִים לָנוּ פְרָטֵי פְרָטִים.

לַזְּבוּב רַק זוּג כְּנָפַיִם אֶחָד כְּמוֹ לַיַּתּוּשׁ.

הַכְּנָפַיִם קְרוּמִיּוֹת וְהֵן מְחֻבָּרוֹת לְחָזֵהוּ שֶׁל הַחֶרֶק.

לָכֵן מוּבֶנֶת לָנוּ הַכְּתֹבֶת הַמִּתְנוֹסֶסֶת מִתַּחַת לְצִיּוּרוֹ

שֶׁל הַזְּבוּב: הַמַּחְלָקָה: הַחֲרָקִים הַסִּדְרָה: זְבוּבִים

אוֹ דּוּ־כַנְפִיִּים.

כִּי הַזְּבוּב הוּא חֶרֶק – בָּרוּר וְיָדוּעַ. לוֹ שֵׁשׁ

רַגְלַיִם כִּלְכָל הַחֲרָקִים וְגוּפוֹ מְחֻלָּק לְרֹאשׁ, חָזֶה

וּבֶטֶן.

מִשְׁנֵי עֶבְרֵי רֹאשׁוֹ שֶׁל הַזְּבוּב הָעֵינַיִם

הַגְּדוֹלוֹת. הֵן עֵינֵי תַּשְׁבֵּץ הַמָּרְכָּבוֹת מֵאַלְפֵי עֵינִיוֹת

קְטַנְטַנּוֹת. תּוֹדוֹת לָעֵינִיוֹת הַמַרֻבּוֹת רוֹאֶה הַזְּבוּב מִימִין

וּמִשְּׂמֹאל, מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר.

הָרַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת. בֵּין הַצִּפָּרְנַיִם שֶׁל כָּל

אַחַת מֵהֶן נִמְצָאוֹת 2 כָּרִיּוֹת קְטַנּוֹת שְׂעִירוֹת. הַכָּרִיּוֹת

רְטֻבּוֹת תָּמִיד מִן הַלֵּחַ הַנִּפְרָשׁ מֵהֶן. בְּכָרִיּוֹת אֵלּוּ

נִצְמָד הַזְּבוּב אֶל כָּל גּוּף שֶׁהוּא עוֹמֵד הוּא הוֹלֵךְ עָלָיו.

מְסַיֵּעַ לְכַךְ גַּם לַחֵץ הָאֲוִיר. לָכֵן אֵין הַזְּבוּב נוֹפֵל

בְהִתְהַלְּכוֹ עַל גַּבֵּי הַתִּקְרָה אוֹ הַזְּגוּגִית הַחֲלָקָה

וְהַמְאֻנֶּכֶת.

מְעַנְיֵן הַדָּבָר, שֶׁהַזְּבוּב בֶּן הָאַשְׁפָּה,

הַמִּתְגּוֹלֵל בְּכָל מְקוֹם לִכְלוּךְ זָהֳמָה, מַקְפִּיד עַל נִקְיוֹן

גּוּפוֹ. בְּרַגְלָיו יֵשׁ לוֹ כְּעֵין מַסְרֵקוֹת. הוּא מַעֲבִיר אֶת

רַגְלָיו הַקִּדְמִיּוֹת וּמְנַקֶּה וְסוֹרֵק בָּהֶן אֶת רֹאשׁוֹ,

מְחוֹשָׁיו וְעֵינָיו. בְּרַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת הוּא מְסַדֵּר אֶת

בִּטְנוֹ וּכְנָפָיו. אֶת רַגְלָיו הוּא מְשַׁפְשֵׁף זוֹ בְזוֹ וּמְנַקֶּה

מִכָּל מַה שֶׁדָּבַק בָּהֶן.

מִינֵי הַזְּבוּבִים וְזַנֵּיהֶם מְרֻבִּים מְאֹד. הֵם

אָמְנָם נִשְׁמָדִים לִרְבָבוֹת אָבֵל גַּם כֹּחַ הִתְרַבּוּתָם רַב

וְעָצוּם. הַנְּקֵבָה מְטִילָה קָרוֹב לְ־100 בֵּיצִים, כַּעֲבוֹר 12־10

יוֹם לְאַחַר הֲטָלַת הַבֵּיצִים יוֹצְאִים מִן הַגְּלָמִים

זְבוּבִים


ד קובץ 11.png

בּוֹגְרִים. בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה יָכֹל זְבוּב הַבַּיִת

לְהַעֲמִיד כְּ־20 דּוֹרוֹת. אֹרֶךְ חַיָּיו שֶׁל זְבוּב הַבַּיִת כ־30־20

יוֹם בִּימוֹת הַחַמָּה. בְּבוֹא יְמוֹת הַקֹּר נִשְׁמָדִים הַרְבֵּה

זְבוּבִים, אֲבָל רַבִּים מוֹצְאִים לָהֶם מְקוֹם מִסְתּוֹר מִן הַקֹּר

וּבִימוֹת חֹרֶף לֹא קָרִים הֵם מוֹפִיעִים שׁוּב.

עַל זְבוּבֵי הַבָּשָׂר סִפֵּר לָנוּ מִיכָה מַעֲשִׂיָּה

שֶׁקָּרָא בְּסִפְרוֹ שֶׁל הַחוֹקֵר הַמְפֻרְסָם בְּרֶיהם:

בְּאַנְגְּלִיָּה סִפְּרוּ לְפָנִים מַעֲשֶׂה נוֹרָא בְּקַבְּצָן זָקֵן

שֶׁהָיָה מְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים. עַקְרוֹת הַבַּיִת הָיוּ נוֹתְנוֹת לוֹ

לֶחֶם וְנִתְחֵי בָּשָׂר. הַקַּבְּצָן הָיָה נוֹהֵג לְהַשְׂבִּיעַ אֶת

נַפְשׁוֹ הַרְעֵבָה וְאֶת הַיֶּתֶר הָיָה מַסְתִּיר. אֶת נִתְחֵי הַבָּשָׂר

הָיָה שָׂם בְּחֵיקוֹ מִתַּחַת לְכֻתָּנְתּוֹ עַל גּוּפוֹ הֶעָרֹם. פַּעַם

בְּלֶכְתּוֹ מִיִּשּׁוּב לְיִשּׁוּב עָבַר בַּשָּׂדֶה בְּיוֹם קַיִץ חָם.

הוּא הִרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְרָע וְשָׁכַב לָנוּחַ עַל הָעֵשֶׂב עַל יַד

הַדֶּרֶךְ. הַחֹם הָיָה חָזָק וְהַבָּשָׂר הַמֻּצְנָע מִתַּחַת

לְכֻתָּנְתּוֹ הִבְאִישׁ וַיָּרֻם תּוֹלָעִים. הָרִמָּה אָכְלָה לֹא רַק

אֶת נִתְחֵי הַבָּשָׂר, כִּי אִם גַּם חָדְרָהּ לִבְשָׂרוֹ הַחַי שֶׁל

הַהֵלֶךְ. עוֹבְרֵי דֶּרֶךְ מָצְאוּ אֶת הַקַּבְּצָן הַמִּתְעַלֵּף,

הוֹרִידוּ מֵעָלָיו אֶת הָרִמּוֹת, הִכְנִיסוּהוּ לְבַיִת, הִשְׁכִּיבוּהוּ

בְמִטָּה וְהִבְהִילוּ רוֹפֵא מְנַתֵּחַ. אֲבָל – לַשָּׁוְא. גּוּפוֹ שֶׁל

הַקַּבְּצָן הָיָה מְכֻרְסָם וְאָכוּל וְהַזָּקֵן הוֹצִיא אֶת נִשְׁמָתוֹ

כַּעֲבוֹר שָׁעוֹת מִסְפָּר.

מִלְּבַד זְבוּבֵי הַבָּשָׂר, זְבוּבֵי הַבַּיִת

וּזְבוּבֵי הַפֵּרוֹת יְדוּעִים מִינֵי זְבוּבִים הַמְּטִילִים אֶת

אֵימָתָם עַל יִשּׁוּבִים שְׁלֵמִים, כְּמוֹ זְבוּבֵי הַצֶצֶה

בְאַפְרִיקָה, הַמְּפִיצִים מַחֲלוֹת קָשׁוֹת וּמְסֻכָּנוֹת לָאָדָם

וְלַבְּהֵמָה.

יֵשׁ גַּם זְבוּבִים טַפִּילִים הַמִּתְפַּתְּחִים בְּתוֹךְ גּוּפוֹ שֶׁל בַּעַל חַי אַחֵר.