כל זמן שהיורדים לגרמניה העמידו פני פולקסגנוסן וירדו בהסתר – ירדו בהסתר. עכשיו שנתרבו כנגיפי־פוליו בכליותיו של קוף־רזוס והם יורדים לעין כל, רוצה אני להציע לשר־הפנים שנוי קל בסידרי־הגירתם:
לאחר כל פורמליות אחרת, יש להטביע להם על דרכונם שתי חותמות. אחת: “פטור ממס־הכנסה לכל ימי חייו, גוטה־רייזה!” שנייה – נוסח מוגה ומתוקן של גלויית־דאר סרקסטית, שליצני־המחתרת הפיצו בשעתם באירופה כדי להוכיח שגרמנייה – לעולם תשאר מדינת סדר־למופת!
“הר מילר, אוגסבורג. כיוון שהגעת לגיל מתאים, הואל נא לסור, מחר בשש לפנות בוקר, לבית־משרפותיה של המדינה, מינכן, מריאטרזנשטראססה חמש, שער שלישי, כניסה שלישית, פתח ראשון, כדי למסור את גופתך לשריפה. הואל נא להביא עמך חבילי־זמורות, פחם, נייר־עיטוף חום וקופסת קרטון, לצרור בה את עפרך. עצמותיך תשמשנה לייצור סבון־תמרוקים (תוית “הרמן”, שטוחה ו“דורותיאה”, סגלגלת.) נא לדאוג לתאי־גופך, שיהיו מדונגים וחתומים באורח הרמטי, כדי שהגאזים המחלחלים דרכם לא יפגעו במטפליך”.