הוֹ אָז זָרַם בֵּינֵינוּ יָם גָּדוֹל

וְלִי הָיָה מוּבָן

כִּי גֵּאוּתֵךְ בִּשְׁעוֹת הַחֲשֵׁכָה

לֹא תּוּכַל לְמֶרְחַקֵּי הַסַּהַר.

עַכְשָׁו קוֹפֵא בֵּינֵינוּ רַק רְחוֹב.

שׁוּב אֵין בִּי כֹּחַ לְהָבִין

כִּי גַּאֲוָתֵךְ־יוֹמָם

לֹא תּוּכַל לְמֶרְחַקֵּי הַזְּמַן.

*

הִנֵּה שָׂנֵאתִי רוּחַ בַּגְּפָנִים

וְתִינוֹקוֹת בּוֹכִים

וְלַיְלָה מִתְרַחֵב עַד קְצֵה כּוֹכָב

כִּי צְעָדַיִךְ לֹא הֶחֱרִישׁוּ אֶת אָזְנַי.

*

אֶת הַשָּׁעוֹת הַלָּלוּ, לְמַרְגְּלוֹתַיִךְ, כִּנְחָשִׁים רָעִים,

אֶת שֵׁפֶל־תּוֹחַלְתִּי כְּסַהַר מֵת.

אֶת הַמִּלִּים הַקְּטַנּוֹת כְּחַלְחָלָה.

אֶת פְּעִימוֹת לִבִּי —

אוֹתִי.

*

בֵּין הַבְּתָרִים

אֶשְׁמַע רַק אֶת דָּמִי

רָדוּף אֶל אֲפִיקוֹ,

נֶחְבָּט, נָסוֹג, עוֹלֶה,

הָדוּף לְלֹא מוֹצָא,

נִכְנָע לְאַצָּתוֹ

וְלַלִּילָךְ יָצוּף

לָבָן, מִשְׁיִי, טָהוֹר,

עַל יַרְקוּתוֹ.