אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי הַמָּוֶת יְבִיאֲךָ אֶל הַמְּבוּכָה.

עֵינַיִם תֶּאֱרֹבְנָה לְעֵינֶיךָ, לְגַבְּךָ.

רַק מְעַטִּים יַיְשִׁירוּ מַבָּט.

הַנִּחוּמִים יִפְּלוּ לְרַגְלֶיךָ

כּוֹשְׁלִים מְאֹד.

(הַאִם לֹא חָלַמְתָּ אֶת מוֹתָהּ?

לֹא חֲלוֹמְךָ הוּא שֶׁאָרַב בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ.)

הָאָבִיב יַכְּךָ. אִשָּׁה

חוֹלֶפֶת, אָמִיר בָּרוּחַ, סַהַר —

דִּמְדּוּמִים, קָפֶה־שֶׁל־שַׁחֲרִית —

יִתְנַכְּלוּ לְאֶבְלְךָ.

בַּחֲדָרֶיךָ שְׁנֵי בָּנִים:

הָאָבִיב

וְהַמְּבוּכָה.

(הַאִם לֹא חָלַמְתָּ עַל אָבִיב?

לֹא חֲלוֹמְךָ הוּא שֶׁהִשִּׁיל אֶת הֶעָלִים.)

בְּחַדְרֵי־חֲדָרֶיךָ הַמָּוֶת:

מֵעֵבֶר לַמְּבוּכָה,

מֵעֵבֶר לַאֲבִיב־הַחֲלוֹמוֹת.

מִי יִתֵּן וְיִישְׁרוּ מַבָּטֵינוּ.