עוֹטֵי בְּלוֹיִים,

חֲשׂוּפֵי־חָזֶה־וָשֵׁת,

טְרוּטֵי־עֵינַיִם וּמְצֻלְּקֵי־פָּנִים —

הִתְגּוֹשְׁשׁוּ עַל מַדְרֵגוֹת

מִשְׂרַד־הַמִּשְׁפָּטִים,

הִצְמִידוּ בֶּטֶן נְפוּחָה וְאַף מְרַחְרֵחַ

אֶל שֵׁישׁ־הַמַּעֲקֶה וּ

 בַּאֲבִי אָבִיךָ!

גָּלְשׁוּ מִלְמַעְלָה

לְמַטָּה

  וְחוֹזֵר־

חֲלִילָה: הֵי, שָׁטוֹף בְּמַדְרֵגוֹת

מִשְׂרַד־הַמִּשְׁפָּטִים

וְהִתְחַלֵּק בְּשֵׁישׁ־הַמַּעֲקֶה

בְּשַׁחֲקָם חָזֶה וּבֶטֶן נְפוּחָה

עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת

‘יְדִיעוֹת!’, ‘מַעֲרִיב!’ אַךְ

מִשְׂרַד־הַמִּשְׁפָּטִים

לֹא נָקַט שׁוּם צְעָדִים.