הַקְשֵׁב בְּקֶשֶׁב־הַלֵּילוֹת־הָהֵם —

וְהַפָּשׁוּט־שֶׁבַּקּוֹלוֹת פּוֹרֵץ

מִידֵי פְּשׁוּטוֹ הַמְגוֹנֵן, הוֹרֵס

אֶל אֲבָרֶיךָ בְּחֶדְוַת־שִׁלֵּם,

הוֹפֵךְ בְּךָ בַּעֲלִיצוּת חָתוּל.

הִשָּׁמֵר מִמַּבְרִיחֵי־הַקּוֹל:

יָדִיד נוֹשָׁן, שֶׁשָּׁב מֵרֹב יַמִּים;

יָדִיד חָדָשׁ, הַמִּתְוַדֵּעַ אֶל

הֵדֵי הַצַּלָּקוֹת; וְהַבָּנִים —

(הֲלֹא תִרְאֶה, בַּיָּד שֶׁאֵין בָּהּ צֵל,

אֶת כָּל קַוֵּי־חַיֶּיךָ הַמְשֻׁנִּים:

מָטוֹס נָגוֹז בְּלֹא־עֲנָנִים).

שְׁמֹר אֶת נַפְשְׁךָ, וּשְׁמֹר לַשָּׁוְא:

יֵשׁ מִקְלָט מִבֵּן וּמִיָּדִיד,

מִמַּשּׂוּאוֹת־הָרִים וְאֵשׁ תָּמִיד,

מִקּוֹל שָׁחוּק, מִלָּה מֻכֵּית שָׁרָב —

אֲבָל הַשֶּׁקֶט הַשּׁוֹבֶה וְהַמָּחוּל

הוּא יַהֲפֹךְ בְּךָ כְּמוֹ חָתוּל.