אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ שׁוּב לֵילוֹת
וְדַם עֵינֶיךָ יִשְׁטֹף אֶת זֵכֶר
הַשֶּׁקֶט שֶׁעָלָה מִתּוֹךְ הַבֶּכִי
כְּאֵד מִן הַתְּהוֹם
עַכְשָׁו שָׁמֶיךָ פְּתוּחִים
כְּמוֹ חֲצוֹת־שֶׁל־שָׁבוּעוֹת
וְיַעֲרוֹת גּוּפְךָ
אֵינָם יוֹדְעִים גָּדֵר
אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ שׁוּב לֵילוֹת
אֲטוּמִים עַד־כְּלוֹת
וְאַתָּה כָּרוּת מִזֵּכֶר
בֶּכִי וְשָׁמַיִם.